פרק 45

10.2K 602 146
                                    

נקודת מבט מייגן:

אני ושון שוכבים במיטה מחובקים, שנינו שקטים, מחשבותיי עברו מפה לשם והתחלתי לחשוב על שון, השינוי שהוא עבר, החוויות שעברנו ביחד, ואני עוד לא יודעת מה אני מרגישה כלפיו!
שון מדהים, הוא השתנה לטובה ואני שמחה כל כך, כיף לי איתו, אולי היו לנו קטעים לא ממש טובים כמה פעמים אבל זה לא מפריע לי...
כעבור זמן מה התחלתי לחשוב על דברים שעשינו יחד,

פלאשבק:

~לפני חודש וחצי~

ערב, שון ואני בילינו את משך היום אצלי בבית, הכנו ארוחה ביחד לאמט, ולאחר מכן ישבנו לראות סרט.
לאחר מכן שון ואני נכנסנו לחדר והתיישבנו על המיטה,

״סוף סוף אני יכול לנשק אותך כמו שצריך״ שון ניגש אליי ואמר בחיוך, ונשק לשפתיי בעדינות, צחקתי לעצמי ונישקתי אותו חזרה, לאט לאט הנשיקה הפכה לסוערת יותר, התנשמנו מהר ונפלנו על המיטה, צחקתי,

"אני אוהב את הצחוק שלך" שון אמר בזמן שהוא מנשק את צווארי בעדינות,

"את הצחוק שלי? אתה ממש מוזר" אמרתי מגכחת לעצמי, שון הפסיק לנשק אותי והביט בעיניי בעומק,

"למה? את לא אוהבת את הצחוק שלך?"
המבט בעיניו היה דורש תשובה,

"אני... א-אני לא חשבתי על זה כלומר לא ממש יודעת" שון נישק אותי נשיקה עדינה בשפתיים,

"אז שתדעי שהצחוק שלך גורם לי להרגיש כל כך טוב" מילמל כנגד שפתי, לא עניתי אבל שטן המשיך לנשק אותי בעדינות ולאט לאט שון התחיל להיות יותר אגרסיבי,
״שון, די״ אך הוא לא הקשיב,

״שון אתה מכאיב לי״ אמרתי והרמתי את הקול מעט,
שון הוריד את ידיו למותניי לאט לאט וירד עוד קצת עד שהגיע לישבני,

״שון! מה אתה עושה?!״ צעקתי עליו וניסיתי לזוז מתחתיו,
שון הפסיק לנשק אותי וירד ממני במהרה, הוא הביט בי במבט מופתע והביט לעיניי,
״מייגן, אה... אני מצטער כל כך נסחפתי... אני...״

״שון תלך בבקשה, עברת את הגבול, אני לא מוכנה״ שון הביט בי מעט והשפיל את ראשו,

״אני מבין...״ אמר ויצא מחדרי...

~בחזרה להווה~

הרמתי את ראשי מעט כדי להביט בשון שון שלי, הוא נראה שקוע במחשבות, שקוע ושליו, חשבתי לעצמי, הוא באמת חיכה בשבילי, הוא הבין אותי, כל דבר שחשבתי עליו לפני שישה חודשים היה רחוק מאוד מהמציאות, אני חושבת שאני מוכנה.
קמתי מהשכיבה לישיבה והסתובבתי להביט בשון, הוא קם גם לישיבה,

״מייגן, מה קרה?״ הוא הביט בי בפרצוף שואל,

״שון... אמ... אני חושבת שאני מוכנה..״ אמרתי מביטה בעיניו, יכלתי להרגיש את הסומק עולה ללחיי, אני לא מאמינה שאני הולכת לעשות את זה, ועוד עם שון!
שון הביט בי שניות ספורות ולא ידע אם לחייך או להיות מופתע,

The Bet-hebrewWhere stories live. Discover now