The Bet-hebrew

פרק 49

נקודת מבט מייגן:
עוד שבוע עבר והמורה לאומנות דיברה איתי,היא אמרה שזכיתי ללמוד בבית ספר לאומנות בפריז,רק 5 תלמידים מתוך 700 מתקבלים,בחיים לא האמנתי שאתקבל אבל ויתרתי על ההצעה בנימוס,אומנם עכשיו יש מישהו שידאג לאמט אבל אני אוהבת לגור כאן,להיות עם שון ונינה ופשוט להנות,המורה אמרה שאני עוד אוכל לשנות את דעתי עד סוף החודש,היא גם אמרה שאם ארצה אני אוכל לעבור לשם באמצע הלימודים למרות שלא נשאר הרבה עד אז,וברגע זה אני נועלת את מגפיי ומחכה לשון שייקח אותי לרסיטל,במשך השבוע הזה ביליתי עם משפחתי ועם שון וכבר הספקתי לדבר עם נינה שסיפרה לי על הנשיקה שלה עם ג'ורדן,אני לא ידעתי איך להגיב בעיקר כי אני יודעת שג'ורדן הוא בחור לא צפוי ואין לדעת מה רגשותיו לכל אחד,

שון:אני בחוץ

ראיתי את ההודעה של שון ויצאתי מהבית רואה אותו נשען על המכונית ומסתכל עליי, בוחן אותי במבטו וגורם לי להסמיק,

"את נראית מדהים" הוא מנשק בעדינות וחייכתי,

"גם אתה" אמרתי ונכנסנו למכונית.

*****************************
אני ושון התיישבנו במושבים כשטום לידו ונינה לידי,ג'ורדן התקרב אלינו מחופש לנסיך והתאפקתי לא לצחוק,שון ניצל את ההזדמנות וצילם מחא תמונות של ג'ורדן,

"מה אתה עושה?!" ג'ורדן שאל בכעס ששם לב,

"חייבים לתעד את הרגע הזה לא?" אמר וצילם עוד כמה תמונות גורם לג'ורדן למצמץ מהפלאש,

"היי נינה" ג'ורדן אמר מסתכל על נינה בזמן שהיא בהתה בבמה,

"היי" מילמלה מבלי להסיט מבט, עכשיו גם אלה שלא ידעו את הסיפור ביניהם הרגישו את המתח הלא נעים שנוצר,האורות החשיכו וזה היה הזמן של ג'ורדן להתארגן מאחורי הקלעים, כבר עשר דקות עברו וכלום לא קרה, הלחשושים בקהל שברו את השתיקה של החושך,

"נינה למה זה לא מתחיל?" שאלתי והיא הרימה את כתפייה כלא יודעת,

"נינה! נינה!" המורה המוכרת שאחראית על כל הופעה כזאת רצה אל נינה כולה מתנשפת,

"הכל בסדר המורה?" נינה שאלה,

נקודת מבט נינה:

"הכל בסדר המורה?"שאלתי,אני יודעת שהיא תמיד לחוצה אבל הפעם זה לא נראה סתם,

"זאת שרלוט,היא החליטה שהיא מפחדת מידי ובחרה לא להגיע,נינה את חייבת להחליף אותה!!" מה? לא! אני לא יכולה!!

"אולי היא תשנה את דעתה" בבקשה שרלוט בואי!!

"גם אם כן זה כבר מאוחר מידי,ההצגה חייבת להמשיך לא?" המורה אמרה עם חיוך מעודד,

"את יכולה לעשות את זה" מייגן אמרה בנחישות וחייכתי,'קדימה נינה את יכולה!' קול בראשי אמר ונאנחתי,