נקודת מבט נינה:
"כי אני אדאג שאותו בן אדם יקבל את מה שמגיע לו" ליבי החסיר פעימה,למה הוא החסיר פעימה? למה זה מרגיש טוב כאילו הוא באמת מגן עליי?
"זה לא משהו חשוב" מילמלתי והלכתי משם רק בשביל להיעצר על ידו,
"תספרי לי"הוא ביקש אוחז בידי לא נותן לי לזוז,
"אתה לא תיתן לי ללכת אם לא נכון?" אננ יודעת שהוא לא בדיוק הבחירה הראשונה שלי לשתף מישהו,אבל מייגן בכיתה ואני בטוחה שברגעים אלו היא מתווכחת עם מורה שתיתן לה לצאת,
"נכון"הוא אמר עם חיוך מרוצה ונאחתי,התיישבנו על רצפת המגרש נשענים על הקיר בזמן שהוא מביט בי,
"יש תלמיד חדש שהגיע לבית ספר והוא בכיתה שלי" מילמלתי,אולי הוא בכלל לא ירצה לדעת מה עובר עליי,
"אני צריך יותר מילים בשביל לחבר משפט" אמר בציניות וחייכתי,
"אותו תלמיד ששמו הוא אדם,הוא החבר שלי לשעבר" מילמלתי מרגישה דמעה בודדה זולגת מעיניי,
"אז,כל יום אני פוגש את החברות שלי לשעבר פה בבית ספר,מה הוא עשה לך?"משום מה לרגע אבל רק לרגע זה היה נראה כאילו בטון דיבור שלו היה רגע של דאגה(?)
"הוא היה השכן שלי,לא ממש היינו קרובים אבל נפגשנו מידי פעם ולאחר כמה זמן התחלנו לצאת,ידעתי שהוא היה עם הרבה בנות אבל העובדה שהוא החליט לבחור בי הרגישה לי טוב,הוא אמר שהוא יחכה לי ויכבד כל החלטה שאחליט,עד שנמאס לו"מילמלתי בעצב והסטתי מעט את ראשי רואה את ג'ורדן מקשיב לכל מילה ומילה,
"בכל מקרה אחרי 4 חודשים היה לנו את הריב הקבוע,של למה אני לא סומכת עליו ואם אני יודעת שהוא אוהב אותי,אבל אני פשוט לא הייתי מוכנה והוא לא כיבד את ההחלטה הזאת,אז הוא הציב לי אולטימטום או שאני אשכב איתו או שניפרד,תנסה לנחש באיזה אפשרות בחרתי"אמרתי בעצב וגיחוך,
"איזה מניאק!" מילמל מתחת לשפה וחייכתי,
"אתה לא צריך להגיד לי" אמרתי את מה שאני כבר יודעת,הוא בהחלט מניאק!
"הוא באמת מטומטם,איך הוא לא חיכה לך?! הוא כנראה באמת מפגר!" ליבי החסיר פעימה,
"אתה באמת חושב ככה?" שאלתי חצי לוחשת,
"ברור,נינה איזה מטומטם לא היה מחכה בשבילך?"שאל והביט לעיניי,מצאתי לרגע שקשה לנשום,
נקודת מבט מייגן:
"המורה אני צריכה לשירותים" אמרתי למורה,נו שתיתן לי לצאת כבר לראות מה קורה עם נינה!
"אחרי השיעור" היא אמרה ועשתה פרצוף,
"אבל מה אם יצטרכו לאשפז אותי,מחקרים מוכיחים שאסור להתאפק" אמרתי בהתחכמות,
"השיעור נגמר עוד חצי שעה,את תוכלי לסבול"
"המורה אני מרגישה חנק באוויר אני ממש חייבת לצאת לנשום אוויר" מילמלתי ועשיתי שיעול מזויף,
"תפתחי חלון" מה יושב לה על הלב?! במצבים קיצונים אני צריכה לעשות משהו שלא חשבתי שאעשה,אבל אין לי ברירה,הוצאתי את הפלאפון שלי וכתבתי בחוסק חשק הודעה לשון,
אני: אני צריכה שתמצא דרך להוציא אותי מהשיעור זה דחוף!!
שלחתי במהירות ולאחר כמה דקות צליל של רטט נשמע והתפללתי שאף אחד לא שמע את הטלפון חוץ ממני,
שון שון: כבר מתגעגעת אליי?
גילגלתי את עיניי,גם עכשיו את עף על עצמך?
אני: כן,אין לך מושג כמה עכשיו תוציא אותי מפה!
שון שון: בדרך,תסדרי כמה שניות בלי שאני אדבר איתך?
גילגלתי את עיניי ומצאתי את עצמי מחייכת,אני מתחילה לאהוב את השחצנות שלו,אני מה?! לא אני לא!
הדלת נפתחה ושון נכנס דרכה הולך לכיוון שולחן המורה,"המורה המנהל קורא לך לישיבת מורים" היא הביטה בו בחשד אך הנהנה ויצאה מהכיתה,
"נו קדימה למי את מחכה,אמרת שאת צריכה לצאת מפה?" שון שאל עם חיוך מוציא אותי מהבהייה שלי וחייכתי,קמתי במהירות מתעלמת מהמבטים ויוצאת יחד עם שון מהכיתה,
"אז אני מבין שהסתדרת בלעדיי כמה דקות?" גילגלתי את עיניי,
"כן,מה לעשות אני בן אדם חזק" אמרתי והבטתי לכל פינה בבית ספר,אולי היא בחוץ?
"את יודעת,אני אוהב את זה" אמר,
"אוהב את מה?" שאלתי מתקדמת לבחוץ,
"את העובדה שגם את צינית ואת משתפת פעולה עם השיחה"
"כן אננ בן אדם מאוד נחמד" מצאתי! יצאתי לבחוץ למגרש וראיתי את נינה וג'ורדן יושבים על רצפת המגרש כשהם מביטים אחד בשני,
מה לעשות עכשיו? לצעוק לנינה או לשתוק?"היי ג'ורדן!" שון קרא מאחוריי,לפחות הוא חסך לי את הדילמה,הן התרחקו אחד מהשני במהירות ואני התקדמתי לנינה,
"איך את?" שאלתי,
"יותר טוב" היא אמרה מסתכלת על ג'ורדן עם חיוך,אני מניחה שהוא עזר לה באישהו מובן,
"היי נינה,לבחור הזה קוראים אדם נכון?" ג'ורדן שאל גורם לי לפעור את עיניי,הוא צכיר את הסיפור?!
"כן,למה?" נינה שאלה,
"סתם שאלה"מילמל והלך משם עם שון,מה קרה פה?
אנשי הוואטפאד שלום! אני חולה/גוססת/מתה,איך שלא תקראו לזה אני לא מרגישה טוב ובכל זאת כתבתי פרק אז תתגאו!! ועכשיו שאלה רצינית רציתי האמת לדעת מה דעתכן על הפרק הקודם אבל לא כולן אמרו לי דעתן ואני רוצה שתדעו שגם אם לא אהבתם אז תגידו!! אני לא כועסת להפך אננ רוצה שתגידו לי מה טוב ומה לא,ככה לומדים,אז כמו שאמרתי אני חולה ויודעות מה ישמח אותי? דירוגים ותגובות!!
אז אוהבת אתכן תגיבו ותדרגו!!<3<3
YOU ARE READING
The Bet-hebrew
Подростковая литература"מייגן חכי! זה לא מה שאת חושבת!" הוא צעק ואחז בזרועיי גורם לי לעצור. "אז מה זה היה?! סתם התערבות מטופשת זה מה שהייתי בשבילך?! אני סיפרתי לך דברים שלא סיפרתי לאיש וכל הזמן הזה זו הייתה התערבות מטופשת?!!" הוצאתי את כל מה שעל ליבי. "לא! את היית יותר...