ישבתי בכיתה בשקט וציירתי עד שהרמתי את ראשי ופגשתי את מבטו של ניק,מה לעזאזל הוא עושה כאן?
"תלמידים,אני רוצה להציג לכם את ניקולאס אדמס,תלמיד שהגיע לכאן לא ממזמן,תהיו אליו נחמדים ותעזרו לו להסתגל." המורה הביטה בניק בתשוקה לא מוסברת,כאילו הייתה מוכנה להינשא לו תוך רגע, הגיע לכאן לא ממזמן? הוא לא קצת איחר מתחילת הלימודים?לשון יצאו עוד שניה העיניים מהמקום כשהוא ראה את ניק נכנס לכיתה,ניק לא אמור להודיע לשון שהוא מגיע?"יש מישהו שרוצה לעשות סיור לאדון אדמס?" היד שלי עלתה למעלה אוטומטית, הגיע הזמן לקבל תשובות.
"מה אתה עושה כאן?" זעפתי בו. "רציתי להתחיל חיים חדשים,חוץ מזה. הבחורות כאן שוות,אני מסתובב עם אחת כזו עכשיו" נתתי לו מכה על הכתף ,הסמקתי קלות. מה נראה לו,שמותר לו עכשיו לפלרטט איתי כאילו שום דבר לא קרה?
"איך אתה הולך ביום ?אתה לא אמור להישרף או משהו בסגנון?"הוא שלף שרשרת,בה הייתה את אותה טיפה אדומה שהייתה לי. "מה לעז.. איך?" הוא חייך חיוך ערמומי. אך לא הוציא מילה מהפה.
הבטתי בו, ליתר דיוק בהיתי בו.. הוא היה כל כך מושלם..עורו היה חלק ובהיר ועיניו זהרו. "אוהבת את מה שאת רואה?" קולו של ניק הוציא אותי מהטרנס אליו שקעתי. האדמתי בשנית.
"והנה אולם הספורט" הצבעתי בחיוך לעבר האולם . אך ברגע אחד החיוך נמחק מפניי, הרגשה רעה היכתה בי.. ראשי הסתחרר. "את מרגישה את זה?" ניק שאל מופתע. הנהנתי במהירות . איבדתי את שיווי משקל וקרסתי על האדמה אך ניק מיהר להחזיק אותי, ואז הכל נעצר כשראיתי אותו, את הבן אדם שאחראי לכל כך הרבה סבל בחיי,הבן אדם ששבר את ליבי, ג'ייק.
"תראו תראו, דיימונד סטיוארט. אני יודע שאני מדהים אבל אין שום סיבה ליפול כך." קולו היה ציני ומגעיל. הסתובבתי אך קולו עצר אותי, "הו לא. את לא הולכת לשום מקום יקירה." התחלתי להיות מסוחררת עוד יותר,הבחילה עלתה לי. "מה אתה רוצה ג'ייק? אתה לא רצוי כאן,למה חזרת?" שאלתי,
"כדי להחזיר אותך אליי, בכל זאת. לא רואים בכל יום את בת האדם הכי מיוחדת באיזו,או שאת לא בת אדם?" הוא החל לצחוק. ניק נאנח "אתה באמת חושב שאתה תקבל את התכשיט הזה בחזרה? אחרי ששברת את ליבה?" איך לעזאזל הוא ידע על זה? "הו,זה לא משנה אם שברתי את ליבה או לא, היא בכל זאת תרצה לחזור אליי,מי לא? אתה חושב שזה באמת מעניין אותי אם ניק אדמס ישמור על דיימונד הקטנה? היא תהיה שלי אם תרצה או לא,מה שלום אדמס הצעיר יותר?הא,נכון...שכחתי..הוא מת. רצחתי אותו." אמר בפשיות הבטתי בניק שנהיה עצבני יותר ויותר,עיניו החלו להשתנות בצורה מוזרה, ג'ייק נעלם באותה מהירות על טבעית כמו שיש לניק. "ניק הוא גם.. " ניק קטע אותי,"כן דיימונד. הוא ערפד,שרצח את אחי הקטן. את עדיין לא גילית את האמת על עצמך.. אבל אני לא אספר לך אותה כרגע,לטובתך." הוא חיבק אותי, זה היה מדהים.
"דיימונד!" בלה צעקה לי מרחוק, חייכתי חיוך מאולץ וניסיתי להיראות שמחה. "דיימונד זה לא עובד עלי, מה יש? ראיתי אותך ואת ניק ביחד!" חיוך אמיתי עלה על פניי. "ראיתי את ג'ייק,הוא חזר ." בלה נראתה מפוחדת, "את ידעת כל הזמן הזה נכון?" היא נאנחה,"לא ידעתי איך לומר לך את זה דיי,אני מצטערת." ענתה והסתכלתי עליה מרימה גבה,משהו לא מסתדר לי כאן.
קבעתי עם ניק פגישה בפארק, לדבר על הכל.
התחבקנו לשלום והתחלנו ללכת לכיוון הפארק."מה זה היה היום?מאיפה הוא מכיר אותך?"התחילו לצוף כל כך הרבה שאלות בראשי. "ג'ייק ואני מכירים הרבה זמן,הוא עוקב אחרייך מאז היותך צעירה. יש בך משהו אחר דיימונד,שאין לאף אחת אחרת. הוא היה חייב לעזוב את העיר.. הוא החל לנסות לפגוע בך, והמשפחה שלי איימה עליו,הוא לא עזב מבלי להשאיר מתנה. חזרתי הביתה וראיתי את הגופה של אחי הקטן ואת הלב שלו בתוך דלי". התחילו לעלות לי זכרונות.
"ג'ייק די, האגם הזה לא נראה בסדר!" צעקתי וג'ייק בכל זאת למים שהיו עכורים ברמה לא סבירה,"הכל כאן מזוהם!" צרחתי והוא עצר מביט בעיניי,"בייב הכל יהיה בסדר אין פה שום דבר מסוכן." אמר ותוך שניה זרק אותי למים המחשידים,כל עורי החל לצרוב והתחלתי לצרוח בהרגשה שאני עומדת למות.
"דיי? את בסדר?" ניק נגע בידי קלות. "עלה לי זיכרון,כל פעם שהוא עשה את זה. אף פעם לא דיממתי. " מלמלתי בשקט,אך הוא בכל זאת שמע,ועטף אותי בזרועותיו, "הוא לא יפגע בך יותר.אני כאן עכשיו ואני לא אתן לו." הנהנתי והוא הידק את חיבוקו.
קיבלתי שיחה,
'העלמה סטיוארט,למה לא ענית לי כל היום?'
זה היה שון.
'היו לי דברים לעשות שון. מה אתה רוצה?'שאלתי בעייפות.
'דברים לעשות עם ניק?' נימת קולו הייתה מגעילה ברגע שאמר את שמו של ניק.
'כן! היינו צריכים לברר כמה דברים שון, זה לא קשור אלייך.' עניתי לו בטון גבוה ועצבני.
ניתקתי לו בפנים וזרקתי את הפלאפון רחוק ממני. מה אכפת לו בכלל?
שמעתי רעשים מלמטה, ירדתי לאט לאט במדרגות.צעקה נשמעה מכיוון המטבח והתחלתי לרוץ.מצאתי את מרתה שוכבת בשלולית דם,
כשליבה היה בתוך דלי.
"פאק.."
לקחתי את הפלאפון וחייגתי לניק.
"ניק אני צריכה שתבוא לפה.."
---------------------------------------------------------
שוכתב!
העניינים מתחילים להתחמם חברים!!
אוהבת המון המון❤
Mis.cupcake
YOU ARE READING
diamond.
Vampire-מקום 1# בסיפורי ערפדים! "הנה היתומה המסכנה,בוכה על ההורים המתים שלך?" אמרה בקול מתבכיין,הבטתי בה,הבטתי בה בכעס טהור. ולפתע היא עפה אחורה,עפה אחורה כאילו בעטו בה. "דיימונד! הכל בסדר?!" בלה ניגשה אלי בריצה,פתחתי את פי כדי לענות לה והיא עצרה אותי. "די...
