היא התעלפה לי בידיים,הבנתי שזה הזמן לרוץ מכאן. אבל גם הבנתי שצריך לברוח לצד השני,כי בצד שדיימונד כישפה,קורה משהו. אני רואה את העצים נאכלים לתוך עצמם,הכל נשרף לי מול העיניים "איזה מן כישוף עשית נסיכה?" קולי לחוץ.
הרמתי אותה על גבי,לקחתי אספקה של דברים ועפתי משם. אנחנו צריכים להרוג את כריס,נמאס לי לברוח ככה.
אחרי כמה שעות של ריצה אני מרגיש אנחות עייפות של מלאך, "איך את?" שאלתי בקול רך,"אני בסדר,אני כבר יכולה לרוץ לבד אתה יכול להוריד אותי."היא ענתה בקול מנומנם. "לא. אני רץ כשאת על גבי עד רדת השמש ואז אנחנו נחים." אמרתי בקול תקיף,היא הנהנה והשעינה את ראשה על כתפי.
התיישבתי מול המדורה משפשף את ידיי מנסה להתחמם,"איזה מין כישוף עשית?"שאלתי אותה,היא בלעה את פלח התפוח הקטן "פיזרתי רעל." היא ענתה בפשטות,"והרעל נשאר במקום אחד,יש לו מסגרת נורא מדוייקת. אז אם כריס ינסה להגיע.. הוא לא יגיע." חייכה בשביעות רצון "לאן אנחנו בורחים עכשיו?" דחפה לפיה פלח נוסף. "יש כזה דבר שנקרא לחש מאתר?" שאלתי מהסס,היא הנהנה במהירות כאילו ציפתה שאגיד את זה. "אנחנו עומדים לאתר אותו ואז לרצוח?" היא שאלה והנהנתי לחיוב.
*נק.מבט כריס*
אני מביט לעבר היער,היא הייתה אמורה לחזור!היא הייתה אמורה כבר לחזור עם המיקום שלהם,ידעתי שלא צריך לסמוך על המכשפה הארורה הזו.
התהלכתי בזהירות עד ששמתי לב לחלק מהיער,שנראה שונה. הרמתי מקל וזרקתי לעבר אותו אזור. המקל נרקב ונשרף.
הבית שלהם נמצא מעבר לחלקה,ברור.
"כריס!!כריסס!!"שמעתי צרחות מהאזור,הבטתי בדייקנות וראיתי את המכשפה צורחת ורצה,היא הייתה נראית זוועה.היא הייתה כבר קרובה אליי ויצאה מהאזור המשונה בנפילה וצרחה מחרישת אוזניים. היא רעדה ועורה היה מכוסה בכתמים,מוגלות,פצעים ושריטות.
"היא היצור הכי טהור שנמצא על גבי כדור הארץ." אמרה בקול חלוש. "והיצור הכי חזק." השתעלה. "איך אפשר לרפא אותך?" שאלתי נגעל מהמראה שלה,"אי אפשר,זה רעל מדם מלכותי." השפילה את ראשה. "חיילים!!"צרחתי לעבר היער,והם הופיעו דוהרים על סוסים, "תמצאו לי אותם,אבל תביאו אותם חיים." אמרתי ושלחתי אותם לעבר היער,הם ימצאו את הגבולות של הכישוף,היא לא יכלה לשרוף את כל היער.
"הכל יהיה בסדר." לחשתי לה, ונשקתי על מצחה. "היי אתם!" שמענו צעקות ודהירות של סוס "בואי!!"העלתי אותה על גבי ורצנו משם. "עצרו!!בפקודת כריס סנייק!"נעצרתי במידיות,הבטתי לעבר דיימונד שהנהנה,הם לא יודעים מה מצפה להם.
הורדתי את דיימונד באיטיות והשפלתי את ראשי. "אתם באים איתנו."אחד החיילים צרח וכמה חיילים ירדו מהסוסים ניגשים אלינו,הם אחזו בדיימונד בחוזקה ודחפו אותה ,"תיזהרו עליה!!" צעקתי בכעס,החיילים גיחכו ותפסו את ידיי. אחד מהחיילים הרים את דיימונד ושם אותה על הסוס קושר את ידיה. מבטה הופנה אליי,עיניים עצובות. העלו אותי על סוס והחלו לדהור.
הם עצרו במחנה אוהלים והושיבו אותנו בתוך אוהל גדול.
"כריס לא אמר לי שהנסיכה נראית כל כך טוב."החייל שתפס את דיימונד החל ללטף אותה ודמי החל להתחמם "אל תיגע בי!סוטה אחד!" צעקה."את לא במצב של לאיים נסיכה." אמר,והחל לגעת בה,בהתחלה בכתף,עבר בליטוף על היד ואז התקרב לחזה שלה,דיימונד נעמדה במהירות ובעטה לו במפשעה. הוא התקפל וצרח בכאב והיא התיישבה עם חיוך מרוצה,"נמאס לי!אדוני היא כאן!"צעק מבעד האוהל.היא השתנקה והסתכלה עליי,הנהנתי מסמן לה להתחיל.
"תראו תראו את מי תפסתי." כריס נכנס מדלג לעבר דיימונד. "נתחיל עם החלק הקל יותר."הוא שלף סכין וזרק אותו לכיוון הבטן שלי,זזתי כמה שיותר מהר והוא לא פגע בי,למזלי.״לא אתה לא תצליח לצאת מזה בלי פגע.״צחק והוציא עוד שני סכינים. הצלחתי להתחמק רק מאחד מהם,השני פגע בכתפי ושלל קללות יצאו מפי.הוא הסתכל עליי בצורה מוזרה,היה לו שיגעון בעיניים,הוא התחרפן לגמרי.הוא התקרב אליה ושלח בעיטה לכיוון הפנים המפוסלות שלה,היא התחמקה במהירות וקרעה את החבלים בקלות. היא העיפה אותו אחורה עם מבטה בלבד והחזירה את עינייה אליי "אני מחזירה אותך אל הממלכה,תשמור על עצמך!" השתנקתי "דיימונד השתגעת ?!זה לא היה חלק מהתוכ.." הושתקתי עם שפתיה של הנסיכה,השפתיים שכל כך רציתי לטעום,השפתיים המתוקות שלה.
"אני אחזור,מבטיחה."התנתקה ממני ושמה את ידה על ליבי,היא מלמלה מילים לא מובנות ואיבדתי את הכרתי.
עכשיו הוא במקום בטוח,הוא בבית,אף אחד לא יפגע בו.
״חתיכת נבלה!" נפלתי אחורה מתחמקת מהגרזן שהושלך לעברי,מבטי נתפס על חרב שהייתה תלויה על קירות האוהל. זחלתי לעבר החרב וקמתי במהירות "נסה אותי." חייכתי לעברו, בעטתי לעבר רגליו והוא נפל,"הגיע הזמן שכל זה יפסיק."אמרתי והוא קם ונתן לי אגרוף בפנים. ירקתי דם הצידה והשתעלתי,הוא הרים את הגרזן והתקדם לכיווני "את צודקת נסיכה..הגיע הזמן שכל.. זה ייגמר." אמר ולפני שהספיק למצמץ תקעתי את החרב בבטנו,הוא קרס על ברכיו ורעד. "את לא יודעת מה הבאת על עצמך."לחש ונפל לנצח על הרצפה. יצאתי בצליעה מהאוהל וראיתי את כל החיילים נעמדים מולי עם נשקים שלופים. הנפתי את ידיי לאוויר ומלמלתי את הלחש המסובך,אותו קיר ירקרק הופיע,ניפצתי אותו עליהם ונעלמתי משם.
*
"נסיכה.."הרגשתי שמלטפים את פניי בעדינות. פקחתי את עיניי ורציתי לראות את לוקאס,אבל זה היה ניק.
אני לא מאמינה,התאהבתי בלוקאס.זה לא היה אמור לקרות,הייתי צריכה להיות עם ניק.
"ה ..היי.."גמגמתי במבוכה,הוא בא להצמיד את שפתיו לשלי אך נרתעתי "איפה לוקאס?" שאלתי בשקט "מה זה משנה עכשיו?" גיחך ונתן לי נשיקה. הטעם היה מוכר וטוב,אך אותו דבר,לא כמו אותה נשיקה עם לוקאס."איפה הוא?" התנתקתי ממנו והוא הזעיף פנים. "אני אקרא לו."אמר בגועל ויצא מהחדר.הוא נכנס כשידו בתחבושת עבה בפניו מלאות בחתכים,אך עם חיוך מטופש על פניו,"שלום לגיבורת היום."אמר וצחקקתי בשקט "מה הייתי עושה ללא העוזר שלי?"השבתי וריסקתי את שפתיי על שלו.
"תצבטי אותי" אמר מתנשף "זה לא חלום." עניתי מתנשפת גם אני.
הזזתי את רגלי הימנית וכאב חד תקף אותי,"מה קרה!?"נבהל,"הרגל.."נאנקתי מסירה את השמיכה מעל גופי.
הברך שלי הייתה עטופה בתחבושת עבה מאוד,"תוך יומיים אני אהיה כמו חדשה."חייכתי והוא צחק וחייך את החיוך הכובש שלו. ניק נכנס לחדר,"איפה המלכה?"שאלתי אותו בדאגה,הוא הרכין את ראשו ודמעות הציפו את עיניי. ואני הנהנתי מנגבת את הדמעות. זה לא היה מגיע לה,היא הייתה צעירה מדי.
---------------------------------------------------------
היי בייבז,
תשתדלו לא לרצוח אותי על זה שנעלמתי לחודש?
Mis.cupcake
YOU ARE READING
diamond.
Vampire-מקום 1# בסיפורי ערפדים! "הנה היתומה המסכנה,בוכה על ההורים המתים שלך?" אמרה בקול מתבכיין,הבטתי בה,הבטתי בה בכעס טהור. ולפתע היא עפה אחורה,עפה אחורה כאילו בעטו בה. "דיימונד! הכל בסדר?!" בלה ניגשה אלי בריצה,פתחתי את פי כדי לענות לה והיא עצרה אותי. "די...
