"כן" עניתי בישירות לא מהסס לרגע,עלינו על סוסים והתחלנו לדהור לכיוון היער האפל.
הבטתי בדיימונד,היא הייתה כה נחושה,היה לה רגש לא פתור בעיניים. "השמש יורדת."ניק שובר את השתיקה,דיימונד ממשיכה לדהור לא מביטה לצדדים "לא אכפת לי. אנחנו נגיע עוד היום."היא מסננת וממשיכה לשתוק.
"דיימונד מסוכן לך כאן בלילה!" ניק צעק,אך היא התעלמה.הוא ירד מהסוס ובמהירות העל שלו עצר את הסוס של דיימונד. "אנחנו עוצרים עכשיו,נמשיך בבוקר." היא הזעיפה פנים וירדה במהירות מהסוס שלה.
ראיתי אותם באופק,אסור להם להבחין בדיימונד "אוכלי נשמות ניק." עיניו נפערו בבהלה,"הם לא ירגישו בי." היא נכנסה לשיחה נשענת על גזע עץ, "את יודעת מי הם אוכלי הנשמות בכלל?" זלזלתי בה מעו, היא גיחכה "שואבים באיטיות מכאיבה את כל מה שיש לך כאן.״הצביעה על ליבה ״ואז רוצחים אותך בשקט.״היא חכמה יותר ממה שחשבתי,היא עלתה על הציפיות שלי,הייתי צופה בה המון אך לא הפנמתי את כמות החוכמה שטמון בילדה הקטנה הזאת."ואיך הם לא יבחינו בך?" שאלתי,היא חייכה ונעלמה לי מהעיניים.
"דיימונד איפה את??!" ניק צרח, "ממש כאן." היא הופיעה שוב לנגד עיננו. "אני לא טיפשה כמו שאתה חושב." היא ליטפה את פניי ועברה בי צמרמורת קלה,היא ניגשה אל ניק ונתנה לו נשיקה ארוכה,שוב הצמרמורת הלא נעימה עברה בי. "ניפגש בזריחה בדיוק כאן." הנהנו מאשרים את דבריה. היא נעלמה שוב וראינו את אוכלי הנשמות מתקרבים.
לפתע אחד מהם נפל מפציעה,הרוחות הבלתי מנוצחות,
השלושה האחרים לא הבינו את המתרחש.
"הפתעה״דיימונד הופיעה משום מקום . "מה את עושה??!!" שנינו צרחנו,היא פשוט רצה אל המוות שלה "אתם לא יכולים לעשות כלום בעניין." ניק עף אחורה מאחד מאוכלי הנשמות שחזרו במהירות,הוא נפצע.דיימונד שלפה חרב ארוכה והחלה להילחם. היא הייתה מדהימה,זה היה הטבע שלה,לעולם לא ראיתי מישהי נלחמת בכזו קלילות,כאילו הדבר היה טמון בתוכה כל השנים.הלכנו אל עבר הסוסים רוצים להמשיך במסע לעבר היער האפל,דיימונד צלעה. "מה יש לך ברגל?"היא מיהרה לישר את הרגל וללכת רגיל "הכל בסדר." היא התכווצה בכאב בכל צעד,הרגשתי את הזרמים בגופה. "דיימונד,מה יש לך ברגל?" הפצרתי שוב ושוב "כלום!הכל בסדר!"צעקה בכעס וראיתי את צבע עיניה משתנה,הסטתי את מבטי במהירות ועלינו על הסוסים ממשיכים לדהור.
הגענו אל היער האפל במהירות,במהלך הדרך לא החלפנו אפילו מילה אחת."איך אנחנו נגיע אל המלכה?"שברתי את השתיקה,"אני פשוט מרגישה אותה."היא לחשה והמשיכה להתקדם,הגענו לשדה של קוצים, "החביאה אותה טוב." אמרתי,דיימונד הנהנה. היא ניגשה קרוב יותר אל הקוצים ונגעה בידה הבהירה,היא החלה לגנוח בכאב "כאן מתחת" נאנקה. היא הציתה את המקום אך שום דבר לא נשרף. "לעזאזל.״סיננה. היא התחילה ללכת בשדה הקוצים ושמעתי את רגליה נפצעות ומכנסיה נקרעים,היא הלכה עד שראתה חור עמוק,היא קפצה וחשפה את רגליה,היו שריטות יבשות שנרפאו תוך רגע חוץ מפצע אחד,פצע מזוהם ברגל,בגלל זה היא צלעה?
YOU ARE READING
diamond.
Vampire-מקום 1# בסיפורי ערפדים! "הנה היתומה המסכנה,בוכה על ההורים המתים שלך?" אמרה בקול מתבכיין,הבטתי בה,הבטתי בה בכעס טהור. ולפתע היא עפה אחורה,עפה אחורה כאילו בעטו בה. "דיימונד! הכל בסדר?!" בלה ניגשה אלי בריצה,פתחתי את פי כדי לענות לה והיא עצרה אותי. "די...
