פרק 26

227 21 12
                                    

**נקודת מבט קאס**

קאס לא הפסיק לחייך.
בכל מקום שהוא הלך הוא חייך לאנשים.
הוא ידע שהם בטוח חושבים שהוא מטורף, אבל לא היה לו אכפת.
מאז אותו לילה קאס פשוט היה מאושר.

קאס כבר הריח את הסוף של השנה הזאת, השנה הכי טובה שהייתה לו.
יש לו את דין, הוא סיים בהצטיינות בקורסים שלו, מצא חבר חדש, וגם הוא בדיוק גילה שסאם יבוא ללמוד בקולג' שנה הבאה.

הוא בדיוק דיבר בטלפון עם סאם כשהוא גילה לו וקאס פשוט קפץ במקום, מתרגש.
"אני לא מאמין!" קאס צעק לסאם "חשבתי שכמו דין תחכה שנתיים"
"כן גם אני חשבתי ככה" סאם ענה "מסתבר שלא!"
קאס חייך, באמת השנה הזאת הייתה הכי טובה, ועם החבר הכי טוב שלו השנה הבאה הולכת להיות טובה עוד יותר.

הוא סיים לדבר עם סאם והיה בדרכו לחדר שלו, כשהוא נתקל באלפי.
מאז תחילת השנה קאס לא ראה אותו, ואלפי השתדל להמנע מלהתקל בו.
אבל הפעם, אלפי נתקל בקאס בכוונה כשחיוך מרןשע מרוח לו על הפנים.
קאס לא אהב את זה בכלל.
אלפי פשוט הסתכל עליו עם החיוך הזה ואמר "עדיף שתלך לספרייה"

לקאס הייתה הרגשה רעה מאוד.
הוא נכנס לספרייה והסתובב, לא יודע מה הוא מחפש.
עד שהוא ראה את דין.
מנשק בלהט את אחת מהמעודדות של הקולג' בלי לשים לב בכלל שמישהו צופה בו.

קאס לא האמין למראה עיניו.
מרוב עצבים הוא רצה לצרוח על דין, אבל קולו בגד בו.
במקום זה יצא לו ציוץ.
דין התנתק מיד מהמעודדת וראה את קאס.
הוא החוויר כל כך עד שהיה אפשר לחשוב שהוא גופה מהלכת.
קאס נשבר.

הוא יצא בריצה החוצה, מנסה שלא לבכות.
ואז הוא פשוט עצר והתמוטט. בלי לדעת איפה הוא.
עד שהוא שמע קול מאחוריו לוחש "קאס..."
קאס אפילו לא הסתובב, הוא לא יכל להסתכל עליו "אני מצטער דין, אבל הפעם זה נגמר. לגמרי"
"קאס. בבקשה. זה לא מה שאתה חושב" דין אמר בשקט.
הוא לא יכל לסבול את זה יותר.
הוא הסתובב, כולו דמעות, ופשוט צרח על דין "זה בדיוק מה שאני חושב!!! איך יכולת?!?"
דין עמד מולו חסר אונים בלי יכולת לדבר, ורק הסתכל על קאס חיוור ומלא דמעות.
קאס לקח נשימה עמוקה והתקרב אל דין עד שהם עמדו במרחק מילימטר אחד מהשני "אין שום דרך שתוכל להסביר את זה. זה נגמר דין" הוא אמר בקול חנוק מדמעות.

הוא עזב את דין עומד שם, הלב שלו קרוע, מבלי לדעת שזאת הפעם האחרונה שהוא יראה את דין.

After all...Destiel Fanfiction (Hebrew)Where stories live. Discover now