After all...Destiel Fanfiction (Hebrew)

תוספת קטנה

קאס התעורר בחדות ובבהלה וגילה שהוא שוכב במיטת בית חולים.
תפרים על מצחו, אינפוזיה מחוברת לזרועו ורגלו הימנית מכוסה כמעט כולה בגבס לבן כשלג.
קאס התחיל להילחץ. הוא חיפש במבטו משהו או מישהו שייתן לו מושג מה הוא עושה כאן ואיך הוא הגיע הנה.
הוא לא שם לב שבפינת החדר הקטן שלו בבית החולים, כמעט נסתר לגמרי מהעין, ישן מישהו על מה שנראה הכיסא הכי לא נוח שקיים.
קאס זיהה אותו מיד.
'דין??' הוא חשב 'מה הוא עושה כאן? מה קורה פה?'
כמו בתשובה למחשבות שלו דין התעורר.
כשהוא ראה שקאס שוכב במיטה ער לחלוטין הוא קפץ מהכיסא כאחוז דיבוק.
"קאס? איך אתה מרגיש? אתה בסדר? מתי התעוררת?" היה נראה שהוא מחזיק את עצמו לא לבכות.
"דין? מה....?" קאס שאל בבלבול.
"היי..אתה בסדר..הכל בסדר..." דין כבר התחיל לבכות.
"למה אתה בוכה?" קאס תהה.
"כבר לא חשבתי שתקום" דין ענה לו.
"שאני...מה?" קאס עכשיו ממש התבלבל.
"אתה לא זוכר כלום?" דין שאל.
"מה אני צריך לזכור?" קאס התחיל להיבהל, הוא לא העז בכלל להוציא מילה על זה שהוא חשב שדין מת 'אבל זה לא יכול להיות! הרי הוא עומד ממש מולי' קאס חשב.
"קאס...אתה..היית בתרדמת כבר כמעט חצי שנה!" דין אמר בשקט.
"תרדמת? ממה?"
"תאונת דרכים" דין דיבר שוב באותו קול שקט.
קאס הסמיק בבושה מסויימת כשהבין שהוא לא זוכר כלום, חוץ מזה שהוא ודין היו זוג ודין בגד בו ואז מת בתאונת דרכים.
ואז הוא הבין שבעצם דין עומד מולו.
הוא הסתכל עליו, ממש הסתכל עליו, והוא התחיל לבכות קצת בעצמו.
הוא נראה בדיוק כמו שהוא זוכר, כמו דין. הוא רצה לנשק כל חלק בגופו של דין ולא לעזוב אותו לעולם.
הוא רצה לגעת בשפתיים הורודות המלאות שלו, הוא רצה להעביר את ידיו על שערו השטני בלונדיני ועל הזיפים בפניו, הוא רצה להסתכל עמוק לתוך עיניו הירוקות העזות והיפות שלו ופשוט ללכת לאיבוד.
קאס כבר שם לב שהוא ממש בוכה. דין גם שם לב כי הוא התיישב לידו במיטה וחיבק אותו אליו חזק חזק.
"התגעגעתי אליך כל כך דין" הוא לחש.
"גם אני קאס, גם אני"

'זה היה חלום' הוא הבין 'הכל היה חלום'.

***
הייייייייי!!!!!
כבר המון זמן קיבלתי המון תגובות על איך שהסיפור נגמר אז נכנעתי וכתבתי את התוספת הקטנה הזאת כדי שלא תרצחו אותי בשנתי 😂😂
מקווה שאהבתם ❤❤❤