רק שתינו

פרק-1

זה היה יום רגיל...שנגמר כשאני חזרתי הביתה מהלימודים,התקלחתי וצנחתי למיטה,אבל הרגשתי משהו שונה...זה לא הרגיש לי כמו יום רגיל...לפחות כך חשבתי...
הגיעה לבית ספר שלי היום ילדה
חדשה,קוראים לה לוס והיא דיי נחמדה,כל הבנות ישר נדבקו אליה וניסו להתחבר,אבל מכל הבנות היא פנתה דווקא אלי,אל ההכי מתבודדת בכיתה.
"היי" היא אמרה והתיישבה בכיסא לידי.
"היי?" אמרתי והורדתי אוזניה אחת.
"שמי לוס" היא אמרה בקול קצת ביישן,"אני מתחילה ללמוד פה מהיום איתך בכיתה" היא אמרה וחייכה.
"מקווה שתמצאי חברים מהר...כי כמו שאת רואה לי אין כאלה" אני אומרת מבלי להסתכל עליה ומחזירה את האוזניה לאוזן.
"הן?" היא מצביעה על חבורת הבנות של רוני,שמדברות בצד האחר של הכיתה בקולי קולות.
"תנסי..אולי תצליחי להיות מקובלת מהר מהחבורה שלהן" אני אומרת.
"אבל את נראית לי נחמדה...אפשר לשאול לפחות מה שמך?" היא שואלת בנימת סקרנות.
"קייל" אני עונה ומחליפה שיר באייפוד.
"שם יפה..." היא אומרת כשהחבורה של רוני עוברת לידינו.
הצלצול נשמע והמורה לביולוגיה נכנסת ואני מורידה את האוזניות ומכניסה אותן לתיק.
"אממ...אני יכולה לשבת לידך?אני לא מכירה פה כלכך הרבה בנות ש..." "אף אחד לא יושב לידי אז אין לי בעיה עם זה" אני קוטעת אותה ומוציאה את המחברת והקלמר.
"אוקיי" היא אומרת ומחייכת ומוציאה את המחברת גם.
מאז שעברתי לתיכון הזה,תיכון היילס,אני מרגישה שונה...לא רק בגלל שעברתי כי רציתי להתרחק כמה שיותר מטום,שכשהיינו חברים הוא פשוט בגד בי יום אחד ושבר את ליבי לרסיסים,אלא גם כי אחרי שנפרדתי מטום,התחלתי להרגיש מוזר...הרגשה מוזרה שאף פעם לא הרגשתי,ועד היום לא הבנתי מה היא.
ואחרי שראיתי את לוס היום...אני חושבת שהתאהבתי מחדש...

טוב אז זה היה הפרק הראשון ^^
תכתבו חוות דעת ואם יהיה לי זמן אעלה עוד פרק היום :)