רק שתינו

פרק-8

*~נקודת מבט לוס~*
"היא איבדה יותר מידי דם ונכון לעכשיו אנחנו שמנו לה עירוי"
"אוקיי" אמרתי,כשהתקשרו אל אמא של קייל שהיא בבית חולים,רצתי לפה במהירות וכשראיתי אותה שוכבת על המיטה ליבי צנח.
השעה הייתה 5 אחרי צהריים בפעם האחרונה שבדקתי,ישבתי ליד מיטתה של קייל וחיכיתי שתתעורר,כשרופאים נכנסים ויוצאים מהחדר כל רבע שעה.
היא התחילה לזוז ומהר התיישרתי בכיסאי "קיילללללל" צעקתי והיא פתחה את עינייה לאט וניסתה להתיישב "היא ערה!!!" צעקתי בכל כוחי ובאותו הרגע רץ רופא לתוך החדר ונעמד מצידה השני של המיטה "קייל אני דוקטור און ואני חושב שאולי כדאי לך לנוח לפני שאת מנסה לשבת" הוא אמר והיא צנחה חזרה על המיטה.
"את לוס?" הרופא שאל אותי אחרי שקייל נשכבה חזרה במיטתה ועצמה את עינייה "כן" אמרתי,הוא סימן לי לבוא איתו רגע הצידה והלכתי איתו "היא איבדה יותר מידי דם ונכון לעכשיו אנחנו שמנו לה עירוי" הוא אמר בקול רציני והנהנתי כמבינה "אוקיי" אמרתי והוא יצא מהחדר.
ראיתי שקייל פקחה את עינייה "קייל,את יכולה לספר לי מה קרה?" שאלתי בלחש והתיישבתי חזרה ליד מיטתה.
"טוב..." היא אמרה והתחילה לספר לי את הסיפור.
*~נקודת מבט קייל~*
סיימתי לספר והיא נשארה לשבת מולי ולא דיברה.
"למה לא ניסית לברוח?" היא שאלה,הסתכלתי בעינייה וראיתי שהיא בכתה "הוא קשר את החבל יותר מידי חזק לידיי" אמרתי והיא הינהנה,היא קמה והלכה לכיוון הדלת "לאן את הולכת?" שאלתי אבל היא לא ענתה,היא יצאה מהחדר וסגרה אחריה את הדלת.
היא חזרה אחרי כמה דקות ובידה הייתה שקית לבנה אטומה.
"לאן הלכת?" שאלתי בסקרנות כשהיא התיישבה ליד מיטתי שוב,היא חייכה והוציאה מהשקית סלט טונה כמו שאני אוהבת "חשבתי שאת אולי רעבה.." היא לחשה והוציאה מהשקית עוד סלט,סכום ו2 בקבוקי מים.
התיישבתי בזהירות והיא הגישה לי את אחת מהקופסאות ומזלג "תודה" לחשתי וחייכתי,היא הסתכלה עלי כשפתחתי את הקופסה,הוצאתי את המזלג מהשקית הקטנה שלו ואכלתי מהסלט "וואו טעים" אמרתי והיא צחקה "ידעתי שתאהבי אותו" היא חייכה ואכלה מהסלט שלה גם.
אחרי כמה דקות מישהו נכנס לחדר בריצה "אוי קייל" אמא שלי אמרה,היא ניגשה אלי ובחנה את התחבושות שהיו על חלקים רבים מגופי "מה הוא עשה לך?" היא שאלה במבט דואג "אמא אני בסדר" הרגעתי אותה,לוס הביאה עוד כיסא והניחה אותו ליד שלה,אמא שלי התיישבה עליו וליטפה את התחבושות שהיו על ידיי בזמן שאכלתי.
"את אמא של קייל?" הקול של דוקטור און נשמע כשהוא סגר את הדלת אחריו,היא הנהנה והוא נעמד מול מיטתי "הבת שלך בסדר,יש לה כמה חתכים עמוקים אבל חבשנו לה אותם והם יחלימו בקרוב,למרות שאני ממליץ להשאיר אותה פה לילה לבדיקות" הוא אמר "אוקיי....אבל מי יהיה איתה? יש לי היום בערב משמרת חשובה בעבודה ו..." "אני אהיה" לוס קטעה את אימי והסתכלה על דוקטור און "את מסכימה?" הוא שאל את אימי,היא הסתכלה על לוס בהכרת תודה והנהנה,הוא רשם משהו על הלוח שהיה תלוי בחזית מיטתי ויצא.
"אני באמת מאוד מודה לך לוס שהסכמת להישאר בשביל קייל" אמא שלי אמרה כשהיא קמה מכיסאה כדי לצאת "אין לי בעיה,באמת,זה לא סיפור גדול" היא חייכה ואימי מחצה אותה בחיבוק "לילה טוב קייל" היא אמרה ונשקה למיצחי "לילה טוב אמא,בהצלחה בעבודה" אמרתי והיא יצאה וסגרה אחריה את הדלת.
"מה את תעשי פה כל הלילה?" שאלתי את לוס "אדבר איתך" היא אמרה והניחה את תיקה על הכיסא הפנוי לידה "את לא עייפה?" שאלתי "נירדמתי לפני שקמת" היא אמרה,הסתכלתי על השעון בחדר,השעה הייתה 9 בערב.
"לוס" שברתי את השתיקה "כן?" היא שאלה,גורמת לה להסתכל על עיניי,סימנתי לה עם היד להתקרב וכשהיא התקרבה הצמדתי את שפתינו בעדינות,שמעתי את קצב ליבה המהיר כשהיא התאפסה על עצמה והמשיכה את הנשיקה באיטיות.