אחרי צהריים יצאתי לריצה עם אייפוד ואוזניות ושמעתי מוסיקה כשרצתי,והתחלתי לחלום על לוס,הילדה החדשה שהגיעה לפני חודש לבית הספר ואיך שהתיידדתי איתה,וכשהיא התיישבה לידי ביום הראשון שלה ודיברה איתי בקולה העדין ואיך שעשיתי את עצמי לא מקשיבה לה ולא מתעניינת אבל הקשבתי בכל תשומת ליבי,כשפתאום נקטעו מחשבותי ונפלתי על מישהי שהתנגשה בי.
"לוס?!??" הוצאתי את האוזניות במהירות כשגיליתי שהיא שוכבת מתחתי על האספלט ואני עליה.
"אוי אני כלכך מצטערת!!!" היא קמה מהר ועזרה לי לקום גם,ניערתי את האבנים שהיו לי על החולצה והיא לא נתנה לי לדבר "אני כלכך מצטערת..אני פשוט חלמתי וחשבתי על משהו אחר באותו רגע ולא שמתי לב שאני מולך ו...." היא השתתקה כשנישקתי אותה נשיקה קטנה על שפתיה,מה שגרם לה להפסיק לדבר ולהסמיק כהוגן,"לפחות אני לא היחידה שמסמיקה" חשבתי לעצמי.
היא הסתכלה עלי המומה,היא לא ידעה מה להגיד במשך חצי דקה בערך וכבר חששתי שהבהלתי אותה,ושהיא לא חושבת כמוני.
"א..את בסדר..?" שאלתי בלחש.
"כ..כן..אני חושבת...שכן..." היא אמרה והביטה בי,היא רצתה להגיד עוד משהו אבל קטעתי אותה "אני מצטערת..פשוט שאני חשבתי שזו הדרך היחידה שתפסיקי לדבר ושפשוט מהרגע הראשון שראיתי אותך בבית הספר,ראיתי כמה את יפה ו...לא ידעתי אם את חושבת כמוני..." הודתי ובלי שהתכוונתי התחלתי לבכות והרכנתי את ראשי. "קייל.." היא לחשה,הרמתי אליה את מבטי והיא הצמידה את שפתיה לשלי בעדינות,וחיבקה אותי חזק ולחשה "אל תדאגי...הכל בסדר..."
למחרת בבית ספר הרגשתי יותר טוב,אני ולוס הסתובבנו בהפסקה ודיברנו,והיא אפילו ביקשה מהמורה לעבור לשבת לידי כדי ש"תהיה יותר קרובה ללוח".
כל הזמן צחקנו ודיברנו על שטויות בהפסקות,עד שיום אחד החבורה של רוני הגיעה.
"אז מה חנונית,מצאת לעצמך "חברה" שתוכלי לדבר איתה?" רוני אמרה והסתכלה עלי כאילו זה יעלה אותי באש.
לא הגבתי ושמתי לב שלוס קמה ואמרה:"שלום,אני לוס,הילדה החדשה,ששאלה אותך לפני חודש איפה כיתה 231 והתעלמת ממנה כאילו היא אוויר!!!"היא צעקה עליה את הסוף וחזרה לשבת לידי,רוני נראתה מבוהלת מעט אבל לא נראה שזה הזיז לה,היא אמרה משהו לחברותיה,עדן ורותם,והן הלכו.
"חוצפנית זאתי...למה שתקת כשהיא אמרה לך חנונית?" היא שאלה "עזבי..אני לא מתעסקת עם פרחות בתיכון" אמרתי וסיבבתי את ראשי כאילו אני מחפשת משהו.
קבענו להיפגש היום ב5 אצלי בבית,אירגנתי את החדר כמה דקות לפני שהיה צלצול בדלת וכשבאתי לפתוח ראיתי את אמא שלי שפתחה לפני "הו,היי,את בטח אמא של קייל,נכון?" לוס שאלה אותה וחייכה כשראתה אותי "כן,ואת בטח לוס,נעים להכיר אותך" הן לחצו ידיים ולוס נכנסה והראתי לה איפה החדר שלי.
נכנסו וסגרתי אחרי את הדלת שאח שלי לא יבוא להפריע לנו.
"אזזזז,מה נעשה?" היא שאלה תוך שהיא סוקרת את החדר.
"קודם,יש לי כמה שאלות אלייך"
"אז תשאלי" היא התיישבה על המיטה לידי.
"אממ...אז ככה...את לסבית?" שאלתי בהיסוס ולהפתעתי היא הינהנה "הייתה לי חברה הכי טובה,עוד מהילדות,ואז בכיתה ח' הרגשתי שאני מתאהבת בה,ולמרות שהיה לי חבר זרקתי אותו אחרי שבועיים ולא סיפרתי לה שזה בגלל שאני אוהבת אותה,היא נדהמה למה נפרדתי ממנו,כי הוא חתיך ומקובל מאוד,ולא הסכמתי לספר עד שנאלצתי לעבור דירה,אבל לא סיפרתי לה שהתאהבתי בה,אלא רק שלא הרגשתי שזה נכון" היא סיימה ונשכבה על המיטה.
"וואו..." אמרתי וסיפרתי לה את הסיפור שלי.
"אז רגע.." היא קטעה אותי לפני שסיימתי לספר "אם את לסבית,ואני לסבית,אז...." היא אמרה בשובבות והתקרבה אלי כשנשכבתי לצידה.
"זה אפשרי" אמרתי וזזתי קצת הצידה "אבל..זה אומר שזה צריך להיות סוד..ואם שואלים,סתם חברות" אמרתי והיא חייכה והתחילה לנשק אותי,והפעם באמת,זרמתי איתה ונישקתי אותה גם,עד שלא היה לנו אוויר אז התנתקנו לקצת זמן. "לוס" לחשתי לפני שנישקתי אותה שוב "ממ?" היא אמרה תוך שהיא מנשקת אותי,התנתקתי ממנה לזמן קצר ואמרתי "אני אוהבת אותך" ונישקתי אותה שוב.
YOU ARE READING
רק שתינו
Romanceלקייל היו חיים רגילים בתיכון הקודם שלה...עד שחבר שלה החליט להיפרד ממנה וכל מה שהיא רצתה הוא לשכוח ממנו.. בתחילת כיתה י'ב קייל עברה לתיכון היילס,היא לא הצליחה להתחבר לחברה בכיתה שלה...ויום אחד הצטרפה ילדה חדשה לכיתה..וקייל התאהבה מחדש. ~מתרגמת לאנגלי...