פרק 28
אני ורותם יוצאים כבר חודשיים, אני לא אשכח את היום הזה שסיפרתי להורים שלי שיש לי חבר, ואבא עוד שנייה רצח את רותם ואמא כמעט התעלפה.
***פלאשבק:***
התלבשתי בשמלה שחורה שפתוחה בצדדים, ערב יום שישי היום, קידוש ורותם מוזמן, החלטנו שהיום נספר להורים שלי שאנחנו יוצאים. ירדתי למטה וכולם היו לבושים בבגדים חגיגים, הסתכלתי על רותם, הוא כזה חתיך, הוא היה לבוש בגינס שחור וחולצה לבנה מכופתרת עם כיפה על הראש ואולסטאר שחורות. ניגשתי למטבח ועזרתי לאמא עם האוכל. ארגנתי את השולחן ואבא קרא לכולם לבוא לאכול. אבא ישב בראש השולחן שאמא לידו ואני התיישבתי ליד רותם ממול אמא ונתי.
בסוף הארוחה אחרי שעזרתי לאמא לפנות את הכלים אבא נתי ורותם ישבו בסלון ודיברו. ניגשתי לסלון ורותם הסתכל עליי חייכתי מסמנת לו שזה הזמן והוא קם ונעמד לידי. "אבא" אמרתי. "אני צריכה לספר לכם משהו" אמרתי שאמא הניחה פיצוחים ופירות על השולחן, הרי זה ברור שזה לא יגמר רק בארוחה אלה בקינוחים אחרי הארוחה. "אנחנו מקשיבים" אמא אמרה וכולם הסתכלו עליי במבט של 'תדברי' "טוב אז יש לי חבר" אמרתי ואבא התחיל להשתעל, הבקבוק שהיה לאמא ביד נפל והיא החווירה. "מי זה?" אבא שאל. "אני" רותם אמר שבאתי לדבר. "אבא" אמרתי אך הוא קטע אותי. "נועם, אני" אבא אמר. הוא לא יסכים לזה! "תראו, אני יודע שגדלת וזה הזמן שאת מתאהבת ומתחילה לפתח רגשות לאנשים ואני לא יכול להתנגד לזה אני רק יכול לייעץ לך ולהגיד לך את דעתי, אני מכיר את רותם הוא בן אדם טוב אני יודע שהוא אוהב אותך רק מהמבט שלו, ואם הוא עושה אותך מאושרת אז אני אכבד את זה, אני מודיע ל שאם אני רואה הדרדרות בלימודים או שינוי לרעה זה יהיה הסוף של שניכם" הוא אמר, "ואתה.. אם אתה רק תעז לפגוע בבית שלי, אתה יודע כבר... אה תצטרך להזהר גם ממני וגם מהחבר הזה שלך" אבא אמר הצביע על נתי. רותם חייך והושיט יד לאבא, אבא חץ את ראשו ואמא חיבקה אותי ולחשה לי באוזן "מזל טוב בנתי". "שמור עלייה" אמא אמרה שחיבקה את רותם. אני מניחה שהוא לא רגיל לכל הקטע הזה, כי הוא היה נבוךךך!!!. "אל תדאגי, אני אשמור עלייה יותר מעל עצמי" הוא אמר ושילב את ידינו.
****
"אני אוהבת אותך" אמרתי לרותם, "תודה על היום" אמרי לו. "מה היה היום?" הוא שאל וליטף את ידי. "עם ההורים שלי" עניתי והסתובבתי אליו, הסתכלתי לו בפנים, הוא היה נראה שלוו כל כך, בדרך כלל המבט שלו עצבני כזה מבט של 'באד בוי' ועכשיו עכשיו הוא כל כך כלוו.
"נועם אני אוהב אותך, ואת לא צריכה לבקש תודה על זה כי את חברה שלי" הוא אמר. "אבל אתה... , זה חדש לך אני ראיתי שהיה לך קשה ושפחדת" אמרתי בקול חלש. הוא נזף בי. זה לא נעים. "אני יודע שאני לא רגיל לכל הקטע הזה עם ההורים כי אף פעם לא הייתה לי חברה רצינית, אבל זה לא אומר שאת צריכה עכשיו לבקש תודה, אוקי?" הוא ענה בקול.. קול שלא זיהיתי הוא היה עצבני ונוזף אבל חלש ומרגיע.
YOU ARE READING
רציתי לדעת שאת שלי
Romanceנועם נערה בת 15.5 מתחילה את חייה בתיכון. היא תתחיל להרגיש רגשות שמעולם היא לא הרגישה. האם זאת אהבה? היא בעצמה לא יודעת. אם היא רק הייתה יודעת שזה מה שהיה קורה. -------- הסיפור יכיל:* תכנים מיניים *קללות -------- *** הי...
