פרק 30

1.1K 80 10
                                    


כבר שלושה ימים שאני חולה, בבית, במיטה לא עושה שום דבר.

הרמתי את ראשי מהכרית וסחרחורת תקפה אותי. זכרתי שאמא הביאה לי מים עם כדורים בלילה, הבטתי לשידה שליד מיטתי וכן בקבוק מים הונח על השידה. לגמתי ממנו במעט סגרי אותו והנחתי בחזרה על השידה. נעמדתי לא על רגליי והתקדמתי בצעדים קטנים לשירותים.

עשיתי את ארגוני הבוקר שלי ולבשתי סוודר ארוך, די קר לי אני מניחה שזה בגלל החום. כי המזג אוויר די חמים בחוץ.

ניגשתי למטבח הכנתי לי תה והתיישבתי על הסלון. הבית היה נראה ריק וקודר. מלבדי לא היה אף אחד בבית. הבתי במטבח השומם שאמ לא הייתה בו ובישלה. הבטתי במסדרון לחדרים שהיה שומם. המרפסת הייתה ריקה, והחברים נתי לא מילאו אותה. בצעדים קטנים פסעתי לכיון המרפסת, הבטתי לגינה שהייתה גם ריקה, אין בה אף אחד.

אני לבד בבית, כבר שלושה ימים. העור שלי סמר והרגשתי את עיני צורבות, אני מרגישה כל כך לבד. דיבתי עם רותם בהודעות ובטלפון רוב הזמן שהוא בא הייתי ישנה ולא הספקתי לראות אותו, אחותו התקשרה אליי אתמול ושאלה לשלומי. כל כך שמחתי הרגשתי שיש לי עוד משפחה, בחייםלא חשבתי שאני אוכל להרגיש כל כך נאהבת על ידי אנשים, להתחבר לאנשים בכזו מהירות, והנה זה קרה.

פתחתי את הטלוויזיה, ושוב כמו תמיד הפעלתי שמש, כבר אמרתי שזו ה-סדרה.

לגמתי מכוס התה שכבר הספיקה להתקרר מעט, והתמכרתי לתכנית.

אחרי שני פרקים התחלתי להרגיש העייפות, נשכבתי על הספה והתכרבלתי בין השמיכה שנשארה כאן עם הכרית מאתמול. חיבקתי את הכרית ועצמתי את עיני במעט, אני לא אצליח להרדם אך אוכל לנוח טיפה. אני רק ישנה בשלושה ימים האלה, אפילו לא השלמתי את החומר.

רשרוש הדלת נשמע, פתחתי את עיני בבהלה שירדה די מהר שעיני הביטו באדם עם המכנס השחור והחולצת בית ספר האפורה ונעל נעלי וואנס שחורות, אדם ששערו היה מושלם שכל פעם שאני רואה אותו אני מתה לגעת בו ולהעביר את ידי עליו, האדם בעל העיניים החומות הבהירות שמתכהות כל פעם שהוא עצבני, עם השפתיים הבשרניות והטעימות בטעם המנטה המתוק והחריף מעט, האדם שליבי עכשיו שייך לו, הגבר שלי.

"בייבי" לחש והתקרב לכיווני. עצמתי את עיני, הספה שקעה מעט כאשר הוא התיישב עלייה, ומשקל גופו נוסף "איך את?" שאל. פתחתי את עיני והבטתי בו, עיניו התכהו מעט ומבטו היה מודאג. "בסדר" לחשתי בקול צרוד שבקושי יצא.   



פרק הבא פרק כפול!

אוהב המון

שבת שלום אהובים

רציתי לדעת שאת שליWhere stories live. Discover now