רציתי לדעת שאת שלי

פרק 29

פרק 29

לחץ ומיליון מחשבות עלו לראשי באותו הרגע. דלת הבית נפתחה על ידי אישה שנעמדה. היא הייתה בערך בגיל הארבעים וחמש בעלת שער חום כהה לא נמוכה ולא גבוהה, היא הייתה שחומה, ממש, עכשיו אני מבינה מאיפה הצבע עור המושלם של רותם. מאימו. היה להם את אותו האף ותווי הפנים, הוא כל כך דומה לה. משהו מפחיד.

"היי, תכנסו" היא אמרה בקול נחמד. "את נועם המדוברת?" שאלה והנהנתי בראשי. מדוברת? אני? "סוף כל סוף, אני מכירה אותך, רותם לא מפסיק לדבר עלייך" אמרה ומשכה אותי לחיבוק חם. אז זה לא עד כדי כך נורא? "אמא" רותם גהר בה.. "את יפה" היא החמיאה לי שבחנה אותי. "תודה" חייכתי בתגובה. "את רוצה לאכול? לשתות? בואי תשבי" אמרה וסגרה את דלת הבית. "לא תודה" אמרתי. רותם נצמד אליי ושם את ידו סביב בטני. והתחיל להתקדם לסלון. ניסיתי להוריד את ידו מבטני, לא יפה ליד אמא שלו. "תרגעי הכל טוב" הוא אמר וחיזק במעט את אחיזתו. הסתכלתי על הבית. הוא היה ענקי. הלון היה בצבע לבן והיה עליו שלוש כריות בגוונים שחור אפור ואדום. ווילון גדול לאורף הקיר בצבע שחור וחלון גדול עם יציאה לגינה.. הבית היה מעוצב ממש יפה.

"שבי" אמא של רותם אמרה. והביאה איתה בקבוק של קולה ועוגיות. "תודה"אמרתי והתיישבתי לצד רותם. "תשתי" רותם אמר. "לא תודה" עניתי. אני לא אוהבת לאכול או לשתות ליד אנשים אחרים. אני מתביישת. זה פיגור אבל אין מה לעשות זו אני.

"מה אתה מציע לה, תמזוג לה" אימו אמרה. "לא באמת תודה אני לא רוצה" אמרתי. "למה? תשתי" אמרה ופתחה את הבקבוק. "לא באמת זה בסדר" עניתי בקול חלש. אני לא רוצה שהיא תחשוב משהו לא נכון, זאת פשוט אני. "טוב אז אני אשתה" רותם אמר שאימו הניחה את הבקבוק חזרה לשולחן. "תמזוג לך איבני" אמרה. "למה שאני אמזוג לי?, לנועם את רצית למזוג מה זה האפליות האלה? מה בגלל שאני שחום? לא יפה מאמא" אמר וצחקתי. הוא כזה דפוק, לא הכרתי את הצד הזה בו. עד עכשיו הוא היה נראה לי קשוח,סנובכזה ופתאום הוא צוחק ומתבדח.

"את רואה מה גידלתי?" אימו אמרה. "תראי מה גידלת רק תראי" רותם אמר ונעמד. מה יש לו? הוא עשה סיבוב, "ראית איזה חתיך היא גידלה?" רותם שאל. "חתיך, חתיך אבל שחצן" אמרה. "כפרע אמא אתה צריך להיות צנוע" אמרה ונשקה לו על המצח. "איכ מה אני תינוק?" שאל.. וניגב עם ידו את המצח "התקלקל לי הילד" אימו אמרה והלכה למטבח.

צחקקתי מעט ורותם הושיט לי את ידו. הושטתי לו את ידי גם,ונעמדתי הסתכלתי עליו בשאלה, לא הבנתי מה הוא רוצה. "בואי נעלה לחדר שלי" הסביר.

עלינו במדרגות לחדרו. לאחר כמה צעדים הגענו לדלת לבנה, רותם נעמד מול הדלת ופתח אותה הוא חיכה שאני אכנס ראשונה, עשיתי שני צעדים והוא אחרי. הוא סגר את דלת החדר ונעמד מאחריי מחבק אותי. בחנתי ת חדרו, הוא היה לבן ושחור, כמו האופי של כל הבית הזה. די ציפיתי לצבע כחול אבל... זה ההפך מזה. המיטה שלו הייתה גדולה עם מצעים לבנים, ממול המיטה הייתה שידת טואלט עם הבשמים והדורדוראנטים של רותם ומעלייה טלוויזיה. לצד המיטה הייתה שידה בעלת שני מגירות וארון שחור עם דלת מראה בצד החדר ועוד דלת לבנה. בטח שירותים או אמבטיה.