ה-הצילו...
אני מפחדת..תעזור לי בבקשה..
אתה בטח תוהה למה אני כותבת את זה..אבל זה למקרה של תהיה לי ההזדמנות יותר..
אתמול יצאתי למועדון,קלאני רצתה ללכת,להשתכר,לפגוש בנים ופשוט דברים פשוטים שכול אישה בגילנו עושה..קלאני עזבה אותי ברגע שבחור מסויים תפס את צומת ליבה.
נשארתי לשבת בבר לשתות וחשבתי עלייך.
לפתע הגיע בחור.הוא היה גבוה קומה,שיערו שחור כשל עורב ועיניו כחולות כמו הים.הוא התיישב לידי והתחלנו לדבר.
סיפרתי לו עלייך,עליי,על ההברזה של קלאני ועל אחותי קלואי.
הוא לא נראה לי כמו בחור מזיק אלא להפך.
כמה שטעיתי.כשחזרתי משירותי הנשים התיישבתי לידו ושתיתי מהטקילה שנשארה לי.
החדר הסתחרר ולפתע יכולתי לראות רק שחור.
קמתי בבוקר לחדר שלא היה שלי.
הייתי קשורה לקורת עץ במה שנראה כמו מרתף ישן.
אותו הבחור ירד למטה וניגש לקראתי.
הוא....הוא עשה לי דברים..דברים שלא אשכח.
ברגע שהוא עלה למעלה יכולתי לראות משהו חד בקצה החדר.
תפסתי אותו וככה חתכתי את החבלים,יצאתי מן החלון הקטן שהוביל לגינה וברחתי משם.
התעלפתי על צד הכביש בדרך.
כמה אנשים מצאו אותי והביאו אותי לפה.לבית החולים.
מפה אני כותבת לך ברגע זה,אני בספק שאשלח את המכתב הזה.
אני לא רוצה להדאיג אותך...
אני רק מקווה שאתה בסדר...
להתראות....
YOU ARE READING
מכתבים שלא שלחתי
Romanceלאלי תמיד היו דברים לספר לו..אף פעם לא הייתה לה ההזדמנות,הזמן,הרגע.. את כול המכתבים שכתבה לו היא אף פעם לא שלחה... בקצה השולחן שלה,ערמות של מכתבים......
