איך בעיר?
שמעתי על המקרה שקרה שם..אני מקווה שאתה בסדר.
השתחררתי מבית החולים לא מזמן,ועכשיו אני עזבתי את הבית.
ההורים שלי לא רצו שאשאר איתם.הם התכחשו לקיומי.לבת שלהם.
הם חשו חרפה ובושה לאחר מה שקרה,אמרתי להם שזה היה טעות,שלא התכוונתי.אבל לא היה להם אכפת.
זה בסדר,אני מבינה,גם אני הייתי מתביישת בעצמי אם הייתי במקומם.
עברתי לגור אצל פייד.קלאני רצתה שאעבור אליה,אבל לא הרגשתי בנוח בעודי יודעת שהיא מביאה בחורים זרים לביתה.
זה בסדר אני מניחה,הבית של פייד יפיפה,קירותיו צבועים בחום מהגוני,חדרי הבית מסוגננים בסגנון רטרו,העיצוב החיצוני של הבית יותר מודרני.הוא לא רע.הוא יפיפה.
פייד היחידה שיודעת על המכתבים.אף אחד אחר לא יודע,אפילו לא קלואי אחותי הקטנה.
היא רוצה שאני אלך לפסיכולוג,שיעזור לי,שיטפל בי.
אמרתי לה שאני לא זקוקה לעזרה,שאני בסדר.
היא הסכימה להניח לי לנפשי.
אבל עמוק בפנים...אני יודעת שאני לא בסדר...אני יודעת שאני צריכה עזרה..
אבל אני מעדיפה להנמיך פרופיל.לשתוק.ככה אני אעשה טובה לכולם..
וזה בסדר..
אני אהיה בסדר..
אני צריכה ללכת לפרוק את הארגזים..
להתראות......
YOU ARE READING
מכתבים שלא שלחתי
Romanceלאלי תמיד היו דברים לספר לו..אף פעם לא הייתה לה ההזדמנות,הזמן,הרגע.. את כול המכתבים שכתבה לו היא אף פעם לא שלחה... בקצה השולחן שלה,ערמות של מכתבים......
