לא הצלחתי למצוא עבודה..
המגבלות שלי מנעו ממני להשיג כול סוג עבודה.
למזלי פייד עדיין הייתה לצידי, ככה שלבסוף בלאת ברירה הסכמתי להצעתה והלכתי לעבוד אצל דוד שלה.
השכר לא ממש גבוה, אבל תנאי העבודה בסדר. אני מנחשת שהם יספיקו לי עד שאני באמת אוכל להתיישב בבית משלי..
לא תאמין את מי פגשתי על הדרך מהסופרמרקט. צ'אד.
בהתחלה החלפנו מבטים מובכים, אחרי זה כבר ניהלנו שיחה. ברוב השיחה שלנו זה היה פשוט שהוא מאשים אותי בכול הבעיות שנוצרו בינינו. לא עניתי לו, כי ידעתי שזה נכון.
היה לי חלק רציני בעניין הזה, אז למה שאני פשוט אכחיש הכול?
עדיף לומר את האמת ישר בפנים..
אחרי הפגישה המביכה שלנו בסופרמרקט המשכתי לכיוון הבית כשלפתע נתקלתי במישהו. הוא נראה כמוך. הייתי בטוחה שזה אתה עד שראיתי אותו מקרוב. לא האמנתי, כשראיתי אותו כול הזיכרונות שלי איתך צפו במוחי.
ואז שוב נזכרתי עד כמה אני מתגעגעת אלייך....
אני מתגעגעת אלייך כול כך שזה כואב...
אני רוצה לראות אותך שוב..
ועכשיו אני בטוחה, אני אבוא לבקר אותך מחר..
עד אז,
להתראות...
YOU ARE READING
מכתבים שלא שלחתי
Romanceלאלי תמיד היו דברים לספר לו..אף פעם לא הייתה לה ההזדמנות,הזמן,הרגע.. את כול המכתבים שכתבה לו היא אף פעם לא שלחה... בקצה השולחן שלה,ערמות של מכתבים......
