מכתב 17#

24 1 0
                                    

היי,
אני יודעת שלא כתבתי לך מזמן אבל זה כי הייתי עסוקה.
דסטני הפכה אותי לאופטרופוסית של התינוק שלה,היא קראה לו דסטין. כששאלתי אותה אם היא קראה לו ככה בגלל שהוא הבן שלה בצחוק, אבל היא אמרה שהמשמעות של השם שלו זה לוחם. היא אמרה לי שיש לה תחושה שכשהוא יגדל הוא יעשה משהו משמעותי, ולא משנה מה אנשים יעשו לו הוא יחזיק מעמד בגלל שהוא חזק.
אני מרגישה מאוד גאה להיות אחראית ולהיות חלק מהחיים של דסטין הקטן.
פאליסיטי גם הגיעה העיירה בשביל לראות אותנו.
אה נכון! שכחתי גם לכתוב שהצלחתי בבחינות לקולג!
הצלחתי לחסוך מספיק אז עזבתי את הקולג,
העבודות הקטנות שהצלחתי לעשות השתלמו.
המיג'ור שבחרתי הוא תקשורת ופסיכולוגיה.
אני ממש מקווה שאוכל לעבור את הבחינות האלו, גם העבודות קשות אבל אני אהיה חייבת להצליח בשביל לקבל את התואר.
הפרופסורים אוהבים אותי, כרגיל.
אני זוכרת את הימים שלנו בבתי הספר שמורות תמיד העדיפו אותי ואותך. היינו "הידידים הכי טובים שבסוף יגמרו בתור זוג".
ככה התלמידים והמורים היו קוראים לנו.
וסתכל עלינו היום, עכשיו. מפורקים, רחוקים..שבורים..
אני..אני צריכה ללכת, יש לי לעשות כביסה עכשיו..
להתראות...

מכתבים שלא שלחתיWhere stories live. Discover now