החיוך

93 12 12
                                        

"אמא" קרא ריי מהחדר שלו. "מה, חומד?" שאלה האם ומיהרה לחדר, מנגבת את ידיה על הסינר. היא נכנסה לחדר, ואז חייכה בחום למראה בנה שעמד מול המראה עם חיוך מאושר, חיוך שלא ראתה הרבה זמן. "לא רואים את החזה שלי בכלל! אני נראה כמו כל הבנים בגילי! זה כזה אדיר! תודה אמא!" אמר ריי וקפץ על אמו בחיבוק. "אני אעשה הכל בשביל הגבר הקטן שלי" היא ענתה ונשקה לראשו. ריי חיבק אותה חזק יותר ונשק ללחיה.

"שרותי בנים זה לבנים" נשמע קול מאחורי ריי, ששטף ידיים. ריי הרים את מבטו למראה וסגר את הברז, מביט בעיניו של אחד הבריונים שהציקו לו. מאחוריו עמדו עוד שלושה. הוא התכוון לפתוח בריצה אבל הם תפסו אותו, וראשו נדחף לאסלה. הוא ניסה להיאבק בהם אבל ראשו רק הוצא לרגע והוכנס שוב. ריי נכנע, משחרר את גופו, וחיכה עד שימאס להם.

לפתע הם שחררו אותו. ריי קם, וקלט את מיכאל, שנראה מאיים ביותר, ואת הבריונים מתכווצים מכאבים שככל הנראה הגיעו ממפלס גופם התחתון. "אם אני אראה אתכם נוגעים באח שלי עוד פעם אחת..." התחיל להגיד, אבל הם כבר ברחו משם. מיכאל משך את ריי לחיבוק וליטף את ראשו. ריי חיבק אותו בחוזקה. "תודה..." הוא מלמל. "אני פשוט שמח שאתה בסדר... רטוב, אבל בסדר. אגב, הביינדר (google it) יושב עליך מצוין" אמר מיכאל. ריי חייך באושר, מחבק אותו יותר חזק.

סיפורים קצריםWhere stories live. Discover now