לרג׳י מעולם לא היו חברים, וזה לא כי הוא היה מנודה-זה כי הוא היה מתבודד. הוא לא היה יכול להרגיש בנוח עם אנשים, לא משנה כמה נחמדים הם היו. הוא העדיף את היער, את הבדידות.
שיערו היה חום כשל עץ ועיניו ירוקות כמו העלים, עורו היה לבן כמעט כמו העננים והוא היה לבוש בחולצה כחולה כמו השמיים ובמכנסיים ירוקים כמו הדשא באותו יום.
זה היה היום הכי טוב בחיו. נער עם עור כמו האדמה ושיער כמו פרוותו של הדוב, לבוש בחולצה אדומה כמו תפוח ובמכנסיים כחולים כמו האוכמניות, ישב על העץ וניגן בחליל כשרג׳י הגיע לחלק הזה של היער. רג׳י והנער הביטו זה בזה, ולא היה צריך יותר-הם הבינו שמצאו אדם שיוכלו להתחבר אליו.
רג׳י עלה על העץ והתיישב ליד הנער, מתחיל לצייר.
רג׳י והנער, שמאוחר יותר התברר שקראו לו מקס, היו נפגשים כמעט כל יום, רג׳י מצייר והנער מנגן. זה היה נפלא. הם בקושי דיברו, אך הבינו זה את זה מצוין.
"רג׳י" אמר לפתע מקס, מפסיק את הנגינה על החליל. "אתה מרגיש שאתה תהיה בודד לא משנה כמה אנשים יש בעולם?" הוא שאל. "לא, אני חושב שאני אהיה בודד אם תיעלם" אמר רג׳י. "ואם ייתברר שמעולם לא הייתי קיים ושאתה משוגע?" הוא שאל. "אז אני אנשק אותך ולא תוכל להתנגד כי אתה לא קיים" אמר רג׳י ברצינות. "מה לי ולהתנגדות?" שאל מקס בשעשוע ונישק את רג׳י, נופל איתו על הפרחים. רג׳י הסמיק והתנתק, בזמן שמקס הכניס לו פרח לשיער. "מה אני, בחורה, שאתה מכניס לי פרח לשיער?" החמיץ פנים רג׳י. "לא, אתה סתם חמוד ככה" אמר ונישק אותו שוב.
עברו שנים והשניים התבגרו, נפגשים פחות ופחות בגלל שפשוט אין להם זמן.
זה היה ערב חורפי, ומקס ישב על הספה, שותה שוקו חם, בזמן שרג׳ע שוכב כשראשו על ברכיו ומכוסה בשמיכה. "מקס... אני... אני נוסע... לעיר אחרת... בנושא העבודה..." מלמל לפתע רג׳י. "מתי תחזור?" שאל מקס, מלטף את ראשו. "אני... לא אחזור..." הוא אמר. מקס הניח את השוקו על השולחן וקם מהספה, כורע מול רג׳י ברך ומוציא מהכיס טבעת כסופה. "אל תשאיר אותי לבד, רג׳י. אני לא רוצה להיות לבד בעולם מלא אנשים. אני רוצה לחיות איתך עד שהמוות יפריד בינינו. התינשא לי?" הוא שאל. רג׳י התיישב והביט בו, מלטף את לחיו. "אני אוהב אותך, מקס. זה למה אני לא רוצה שתיסע איתי. אני נוסע כי הסתבכתי עם ארגון פשע, ואני לא רוצה לסכן אותך" אמר ונשק לראשו. מקס קם והתיישב על ברכיו של רג׳י, מחבק אותו. "לא אכפת לי, אם אתה לא תהיה ליידי אין לי טעם לחיות. אני אוהב אותך." אמר מקס, מלביש על רג׳י את הטבעת בזהירות. "נברח ביחד" הוא החליט, והם התנשקו.
YOU ARE READING
סיפורים קצרים
Historia Cortaאני בנאדם שמקבל השראה מכל דבר, ואני חולם בהקיץ המון, אבל לא הכל מספיק לספרים שלמים-אותם אני לא מפרסם בינתיים. כאן יהיו בעצם הסיפורים הקצרים שעולים לי לראש בשוונג (אזהרה: אם לא כולם על הומואים, אז רובם. אני רוצה חברT~T) מקווה שתהנו3: חסכתי לעצמי אנרג...
