***נקודת המבט של כריס***
״מצחיק מאוד כריס״ אמלי אמרה כשחייכה ונגעה לי בזרוע אחרי שאמרתי לה משהו מטומטם שידעתי שיצחיק אותה. היא רק ידידה מהשכבה, אבל בזמן האחרון קצת קשה לי לקרוא לידידות שלי רק ידידות. יכולתי לדעת בוודאות שכולם יודעים על הפרידה שלי ושל אריאל... אני יודע שאף אחד לא יודע את הסיפור המלא, אבל לבנות האלה זה לא באמת משנה, ולמען האמת גם לי כבר לא כל כך. לא יודע, לא היה לי כוח לחשוב על זה. למה אני צריך לסבול מזה? למה לא להנות ממש שיש לי. אני לא מתכוון לסיים את השנה האחרונה שלי בתיכון ככה.
״אני יודע, בגלל זה את מחייכת״ אמרתי כשליטפתי לה למאית שנייה את הלחי. ״נתראה״ אמרתי כשנתתי לה חיוך שידעתי שיעשה את העבודה והלכתי משם לכיוון שיין ולוגן שסימנו לי לבוא.
״אמלי?״ שיין שאל ואני נאנחתי. ״זה סתם״ אמרתי כשהתחלנו ללכת. ״כן, כמו שמקיילה, רוז וזואי הן סתם?״ הוא שאל ואני מצאתי את עצמי שוב נאנח כשלא הייתה לי תשובה טובה. ״כן. לא.. לא יודע אין לי כוח לחשוב על זה״ זאת הייתה האמת. חוץ מזה, הבנות האלה ניגשו אלי ולא להפך, אני לא צריך להתנצל על שום דבר. ״ומה עם אריאל?״ הוא המשיך לשאול והתיחקור הזה התחיל להמאס עלי. ״אין אריאל. מצאתי אותה מבקרת את דייב, היא מתכוונת לעזור לו להשתחרר״ אמרתי ולוגן הסתכל עלי מוזר. ״למה שתרצה לעשות את זה?״ הוא שאל וידעתי שזה מה שהם יחשבו אחרי כל מה שהוא עשה לה... ״הוא סיפר לה על כל השיט שהוא מרגיש אליה, זה דיבר אליה. ועכשיו היא רוצה לשחרר אותו כדי לתת לו צ׳אנס״ ידעתי מה אני עושה כשפניתי לדייב בבקשה שיעיד במשפט. ידעתי מההתחלה שהוא בקטע של אריאל, אבל גם אני הייתי ואני השגתי אותה לפניו בדרך ארוכה וקשה והוגנת, ולא בדרך המכוערת שהוא ניסה לעשות את זה אז אני לא מצטער על שניצלתי את הרגשות שלו כלפיה כדי להציל אותה ממאט לתמיד. יש רק דבר אחד שלא לקחתי בחשבון... שהיא תלך אליו אחרי שסיימה איתי, וזה הרג אותי... מכל הגברים, דווקא דייב? אני לא סומך עליו איתה או בכלל, ואני לא רוצה שהוא ידרדר איתה בחזרה לכל השיט שהיא באה ממנו ואני לא רוצה שהיא תהיה איתו, אבל כבר אין לי מילה בנושא כי בעוד כמה חודשים יהיה לי בכלל אסור להתקרב אליה אז כל מה שנשאר לי לעשות זה להדחיק כל רגש שלי אליה כי אולי ככה זה יעבור מהר יותר, ואולי סוף סוף כבר לא יהיה לי אכפת ממנה יותר.״בסדר כריס... זה לא אומר שאתה צריך לעשות את כל זה מול העיניים שלה״ שיין אמר ואני חיברתי גבות. ״מה עכשיו אני גם צריך להתחשב באיפה היא נמצאת בכל שנייה כדי שלא תראה אותי בטעות מדבר עם מישהי??״ אמרתי עצבני, אחרי כל זה אני גם חייב לה משהו??
לא... אני לא יכול להגיד את זה, זה מגעיל ואני לא בחור כזה... זה פשוט ש... אין לי כוח לחשוב יותר מדי לפני כל צעד שלי בגללה.
״תפסיק שיין, מה עשית ממנו? הוא ואריאל נפרדו בצורה הוגנת ומותר לו לעשות מה שירצה... תהנה מזה כריס סוף סוף לפחות אתה נותן לעצמך לזרום עם הבנות האלה שכבר כל השנה נמרחות עלייך. הכל בסדר... אתה ואריאל ממילא לא תראו אחד את השנייה עוד מעט בין אם תרצה או לא״ לוגן אמר. הוא צודק.. אני לא רוצה לחשוב על דברים כאלה יותר מדי. פשוט לא לחשוב יותר.
YOU ARE READING
Helps
Fiction généraleאריאל ג׳ורג׳, רגילה לחיות כל חייה בסביבה החריפה ביותר. פשעים, סמים, גנבות, וגם היא... היא רגילה, זאת השיגרה שלה. אבא שלה לא ידוע, ועם אמא שלה מעולם לא יצא לה לדבר שיחה רצינית שלא קשורה לסחר לכסף או לעבודת ביניים ש׳תועיל׳ למצב. כשאמא שלי נתפסת ונשלחת...