מאז המקרה שקרה, לי ולך, אתה זוכר?
אני... אני לא מרגישה יותר.
״מה?״ זה בטח מה שאתה חושב עכשיו ובצורה כלשהי אני גם לא הייתי מבינה אותי. אז כן, אני לא מרגישה יותר. אני לא עצובה אבל אני גם לא שמחה, אני לא בוכה אבל אני גם מזייפת צחוק, לא כואב לי אבל אני גם לא מצליחה לאהוב, אני לא כועסת, לא רעבה, כן, אני לא רעבה יותר, אני מסתכלת על השעה כדי לראות לפניי כמה זמן אכלתי שאני לא ארעיב את עצמי בטעות, אני לא מרגישה נאהבת ואני גם בטח לא מרגישה אוהבת.
אתה בטח יושב וחושב לעצמך עכשיו, 'מה היא רוצה ממני?' או 'מה כבר עשיתי?' אז התשובה שלי אליך היא שהיית אתה, אתה שלא אהבת אותי בחזרה, אתה שזייפתי מציאות, אתה שגרמת לי לבכות כל לילה, עכשיו אין לי טעם לבכות.
אני יושבת במיטה, מסתכלת על הארון ממול וחושבת, למה? למה אני לא מרגישה? למה אני לא מחייכת באמת? למה אני לא שמחה.
אז הגעתי לתשובה, התשובה היא אתה.
אז יש לי רק שאלה אחת לשאול אותך. למה?
YOU ARE READING
Black Roses - Hebrow
Kurzgeschichtenכאן זה המקום שלי לפרוק, לשחרר, לכתוב את הלב שלי החוצה. כאן זה המקום שלי להרגיש בטוחה, לשמוח, לבכות. ****** בסיפור הזה אני אעלה פסקאות קצרות שאני כותבת על החיים שלי, על החיים בכללי, מהראש וכו׳. אשמח תמיד לתגובות והערות. *לא לקחת בלי קרדיט* כריכה עוצ...
