Black Roses - Hebrow

ילד? שיט!

באותו הלילה שאני ואביגיל יצאנו לבר, כמה דקות אחרי שאני בוכה ומתמרמרת על החיים שלי הוא הזמין אותי לרקוד, אותו 'הוא' ששינה את חיי. רקדנו, שתינו, צחקנו אבל בעיקר שתינו. ממה שאני זוכרת רק אני דיברתי ודיברתי ודיברתי והוא לא אמר מילה, רק חייך. התקדמתי לכיוון הבר כדי להזמין עוד וודקה-נקי כמו כל הפעמים שלפניי ולפניי רק עכשיו כשהסתובבתי לא ראיתי אותו. הלכתי למראה לראות איך אני נראת ופתאום ראיתי אותו ברקע ונבהלתי, הוא..., כן כן אותו הוא, שם את ידו על פי והשתיק אותי, גרר אותי לאחד מהתאים בשירותים ונעל, הוא הוריד לי את הבגדים בטירוף ולחש לי באוזן "בייבי קטנה, את שלי הלילה" התחלתי לבכות, צעקתי, ניסיתי להיאבק ולברוח אבל בתאים הקטנים האלה בשירותים לא היה לי שום סיכוי, ועם המוזיקה המטורפת הזאתי מי ישמע אותי בכלל? וגם אם ישמעו, מי יעשה משהו? אחרי רבע שעה כבר לא היה לי כוח עוד להמשיך ולנסות להיאבק וככה פשוט בשניה אחת קטנה נהפכתי לקורבן, קורבן לכל אותם אסונות שרק כשהייתי שומעת עליהם הייתי בוכה, רק עכשיו הבנתי מה זה באמת.
ועכשיו אחרי שבועיים של הסתגרות בדירת חדר המסכנה שלי, שבועיים של שיכנועים לצאת מהמיטה, שבועיים בלי אוכל, רק עכשיו אחרי כל ההקאות הבנתי. לא רציתי לבדוק מה התוצאה פחדתי ממנה נורא, כמעט שעה של התלבטויות אם לראות או לא, העזתי והסתכלתי. ילד? שיט!