כל פעם שאני מסתכלת עלייך את מזכירה לי אותו. יש לכם את אותו חיוך, את אותה גומה קטנה בלחי השמאלית, את אותו השיער החלק הגולש, אותן עיינים נוצצות מאושר.
כשאני מסתכלת עלייך את מזכירה לי אותו, את אותו ילד קטן שהתאהבתי בו, אותו הילד שגדל לנער והפך לגבר. את מזכירה לי את הרגעים הכי טובים שלי איתו. את המבט שלו שהוא היה נותן לי כל בוקר,מבט מחייך. החיוך שלו שיכל להמס כל כך הרבה נשים אבל הוא בחר לשמור אותו בשבילי. את מזכירה לי את אותו נער שובב בכיתה י' שהיה יוצא לבלות כדי לעצבן אותי. את מזכירה לי את האהבה של החיים שלי.
כשאני רואה את המבט הזוהר שלך אני נזכרת ברגע שבוא החלטנו להתחתן, הרגע שהוא שבר את הכוס, הלילה שבו נולדת. איזה יפה את. אבא שלך היה האחד שלי, ועכשיו אחריי שהוא כבר לא פה אני יושבת וחושבת עלינו, מקווה שהוא שומר עלינו מלמעלה. מקווה שהוא חזר לאותו נער שובב ושמח, אל אותו הנער שהיה צוחק כל היום. מקווה שהאחד שלי רואה אותי כל הזמן, וכשאני מדמיינת אותו פה לידי כמו שהוא היה עושה כשהייתי מתחילה להישבר, כמו שהוא היה מחבק אותי כשהיינו צעירים.
אח... הגבר שלי, האבא של הילדה הקטנה והיפה שדומה רק לו, הילדה היחידה שהשאיר אחריו. הגבר שלי הוא מה שאני צריכה.
שום כדורי שינה לא יעזרו לי לישון בלילה, כי המחשבות רצות.
שום כדורי הרגעה לא יצליחו להרגיע אותי כשאני בוכה, כי החיבוק שלו לא פה.
שום טיפול פסיכולוגי לא יוכל להעביר את האהבה, כי האהבה קיימת. אבל הוא לא כאן.
YOU ARE READING
Black Roses - Hebrow
Short Storyכאן זה המקום שלי לפרוק, לשחרר, לכתוב את הלב שלי החוצה. כאן זה המקום שלי להרגיש בטוחה, לשמוח, לבכות. ****** בסיפור הזה אני אעלה פסקאות קצרות שאני כותבת על החיים שלי, על החיים בכללי, מהראש וכו׳. אשמח תמיד לתגובות והערות. *לא לקחת בלי קרדיט* כריכה עוצ...