הרגשתי זוג ידיים נכרכות סביב בטני ברכושניות שהייתה מוכרת לי. עצמתי את עייני בשעה שהרחתי בחוזקה את הריח המוכר והרענן שלו חודר אל תוך ראותיי וליבי האיץ והשתגע בתוכי. גופי החל לרעוד ולהתפתל תחת מגעו החם, ידיו החזקות שלהן... להן הייתי נכנעת בקלות רבה.
הוא קבר את פניו בשקע צווארי והחל לנשום את גופי בקול. נאנחתי אנחת רווחה ממעמק גרוני ורק לאחר מספר דקות הבנתי מה עשיתי, למה נכנסתי. הדפתי אותו ממני בגסות וניסיתי להכין את עצמי בראשי למפגש עם עיניו הירוקות עד מאוד והממכרות ללא ספק. הבטחתי לעצמי שלא אבכה יותר עליו, במיוחד לא מולו אך פגשתי בעיניו וראיתי את סיפורינו חולף מולי כאילו הוא לא יחזור שוב לעולם, מנסה לברוח מהמציאות.
לאחר דקות שלמות של הדיפות וניסיון כושל שלי לנסות להתגבר על כוחו הסתובבתי אליו, פגשתי אותו שוב כמו בפעם הראשונה, פגשתי בפנים הכוחניות והחזקות וראיתי את עמידתו הכוחנית והעוצמתית חזקה הרבה יותר משדמיינתי. צריבה קלה החלה להתקדם במעלה אפי לכיוון עייני, דמעותיי צרבו את עייני וכל מה שלא הפסקתי לחשוב עליו אלו עייניו הירוקות-כהות שפעם היו מסתכלות עליי אחרת לגמריי.
כל מה שרציתי להגיד, שחשבתי באותו הרגע נבלע וקפאתי למולו, שפתיו היו נראות כל כך רכות, עיניו הסתכלו אל תוך עייני בתשוקה וידו החלה במסעה לחפש את ידי, לאט לאט, בצעדים קטנים הגיעה ופגשה את ידי. הנחתי לו לקחת אותה, לקחת אותי לעולם שלו.
הוא לבש ג'ינס כחול וטי-שרט לבנה חלקה, חייך אליי את חיוכו שפעם היה שמור רק לי ועכשיו הוא בטח כבר הספיק לפזר אותו לכל הנשים שיש, החיוך הזה יכול להרוג בן אדם. זיפיו הבהירים כיסו את לסתו המשורטטת באופן גס ושוב הרצון להעביר את ידי על קצה פרצופו חזר אליי. בלי לדעת מה קורה ידי נשלחה קדימה אל פניו ועייננו נלכדו זו בזו.
הוא לקח את הצעד הראשון לעברי, אני לקחתי שתיים. הוא העביר את ידו בשיערי הגולש והארוך. הניח ידו על קצה מותני הימנית ועיניו לא זזו משלי לשניה. ברגע נשברתי, הבכי פרץ את החומות שנבנו ויצא החוצה. נתתי לו לנחם אותי, לחבק אותי. אני יודעת שזה לא נכון, אני יודעת שאסור לי, אבל זה מרגיש כל כך טוב. איך משהו כל כך לא טוב יכול להרגיש כל כך טוב? התפרקתי. נאבדתי בריח המנטה של גופו ונשאבתי אל תוך צווארו. נעלמתי בין ידיים גדולות ומגנות לבין לב פועם. החומות נשברו, ואני נשברתי איתן.
YOU ARE READING
Black Roses - Hebrow
Cerita Pendekכאן זה המקום שלי לפרוק, לשחרר, לכתוב את הלב שלי החוצה. כאן זה המקום שלי להרגיש בטוחה, לשמוח, לבכות. ****** בסיפור הזה אני אעלה פסקאות קצרות שאני כותבת על החיים שלי, על החיים בכללי, מהראש וכו׳. אשמח תמיד לתגובות והערות. *לא לקחת בלי קרדיט* כריכה עוצ...