בתוך עולם של שקרים מצאתי אותך. העיינים הירוקות והשיער השחור, יושב על ספסל בקצה הרחוב, סיגריה ביד, בוהה באוויר. התקדמתי לאט לכיוונך, לא חשבתי לפנות אליך אפילו אבל ללא רצוני ליבי התחיל לפעום בחזי בחוזקה, שפתיי התעקלו קצת מעלה, עייני נצצו מרוב אושר, הגוף שלי הגיב אליך. הריח הרענן שלך, כמו של מים שופעים בנהר כה שקוף, רגליי לא מצייתות לפקודותי, הן הולכות לאן שהלב שלי שולח אותן. כמעט והגעתי לספסל שבו ישבת, הריח הממכר שלך חדר לגופי, לעצמותיי והעביר בי צמרמורת קלה. ואוו מה שאתה עושה לי. הייתי צריכה לחשוב עליו.לחצות את הכביש לכיוון השני של העיר כבר ממזמן, אבל כשהגעתי לספסל שלך, לספסל שבו ישבת נעמדת למולי, זרקת לי חיוך עם שיניים כל כך לבנות וישרות, כמו מעין ברק נפלט מהחיוך הזה, נמסתי במקום, חייכתי בנימוס והמשכתי להתקדם בשביל. רצת אחריי כדי לתפוס את ידי, "איך קוראים לך" שאלת
"אני קורל ואתה?" שאלתי בחיוך הכי מתוק שיכלתי להוציא
"נועם" אמרת ושיחררת את ידי. המשכתי ללכת בשביל ואז צעקתי מאחוריי "אני עוד אפגוש אותך" הסתובבתי, זרקתי לו חיוך והמשכתי בדרכי, אבל המוח לא הפסיק לחשוב עליך.
YOU ARE READING
Black Roses - Hebrow
Historia Cortaכאן זה המקום שלי לפרוק, לשחרר, לכתוב את הלב שלי החוצה. כאן זה המקום שלי להרגיש בטוחה, לשמוח, לבכות. ****** בסיפור הזה אני אעלה פסקאות קצרות שאני כותבת על החיים שלי, על החיים בכללי, מהראש וכו׳. אשמח תמיד לתגובות והערות. *לא לקחת בלי קרדיט* כריכה עוצ...