כשהזמן עומד מלכת, הדממה חותכת את האוויר הקר.
כשהזמן עומד מלכת, זה קרוב כמעט נגמר.
כשהשקט צורם באוזניים, והרעש גורם לי לבכות.
כשהפחד מביט בעיינים, והאושר גורם לי לצחוק.
כשהקול מהדהד באוזניי, והתמונה מופיעה על הקיר.
החיוך שכואב לי בבטן, הבכי שלא מפסיק.
המיטה מחכה לי בשקט, ששורר כאן בין כל הקירות.
העיינים בוהות בתקרה, מתפתלות מרוב תשוקה.
הבטן מסתובבת לאחור, אין מה לעשות. זוהי כוחה של האהבה.כשאני לא כאן, ואתה לא שם, ריק מבפנים.
כשאתה לא כאן ואני לא שם, החיים ממשיכים.
פעימות מתגברות, רעשים מתחזקים.
ככה עובדים החיים.
מרגישה את הדם זורם בעורקים, פועם כל שניה, מתחזק לו מרגע לרגע, כמו תרופה למכה.
הרגליים לא מקשיבות לראשי, הידיים פשוט רועדות. זאת הבטן שמתווכחת איתי, מסתובבת 360 מעלות.
YOU ARE READING
Black Roses - Hebrow
Short Storyכאן זה המקום שלי לפרוק, לשחרר, לכתוב את הלב שלי החוצה. כאן זה המקום שלי להרגיש בטוחה, לשמוח, לבכות. ****** בסיפור הזה אני אעלה פסקאות קצרות שאני כותבת על החיים שלי, על החיים בכללי, מהראש וכו׳. אשמח תמיד לתגובות והערות. *לא לקחת בלי קרדיט* כריכה עוצ...