״תספור את הגיל שלך בחברים , לא בשנים. תספור את החיים שלך בחיוכים, לא בדמעות.״
-ג׳ון לנון
חזרתי הביתה מהדייט שבאמת לא היה כזה נורא , בעצם על מי אני עובדת זה היה הדייט הכי מושלם בארץ עם דניאל , הוא באמת מושלם גם כמו שהוא נראה.
מה אני אגיד לכן אולי הגיע בכל זאת הזמן להמשיך בחיים אחרי מה שאדם עשה ? אולי הגיע הזמן שלי באמת להיות מאושרת ולאהוב ?
לא בעצם לא אני פגומה , אי אפשר , אני לא יכולה לאהוב , אסור לי , אני פגומה אחרי מה שקרה עם אדם.
טוב בואו נספר לכם איך היה הדייט המושלם.
בהתחלה הלכנו למין מסעדה פלצנית כזאת ליד הים שאני חושבת שדניאל ראה שלא אהבתי , אז הוא פשוט הביא לנו אוכל מאותה מסעדה פלצנית והלכנו לשבת בים ואכלנו , צחקנו הוא סיפר לי על עצמו והוא באמת היה הכי מדהים בארץ .
לפתע הטלפון צלצל וקטע את מחשבותיי על הדייט ׳הלו ? ׳ עניתי בשאלה ׳תצאי לבחוץ רגע׳ קול שלא הבנתי של מי אמר לי .
יצאתי לבחוץ רואה את דניאל נשען על מכוניתו ׳דניאל ?׳ שאלתי ׳מה אתה עושה פה עכשיו ?׳
׳יש משהו ששכחתי לעשות בדייט שלנו׳ ענה והתקדם לכיווני במהירות ׳מה שכחת ?׳ שאלתי, הוא התקרב והתקדם לכיווני עד שהיה ממש צמוד ואמר לי בלחש ׳את זה׳ ושניה אחרי זה הרגשתי את שפתיו מתרסקות על שפתיי. ׳למה זה היה ?׳ שאלתי את דניאל לאחר שהתנתקנו מהנשיקה מחוסר אוויר , ׳מה זאת אומרת מה זה היה ? ׳ ענה ׳למה נישקת אותי׳ שאלתי שוב ׳את מסקרנת אותי ואני רוצה להכיר אותך יותר ושתהיי שלי׳ דניאל אמר והפתיע אותי , לא כל יום את יוצאת לדייט עם בחור חתיך ואז הוא חוזר ומנשק אותך ׳אני לא יודעת מה להגיד לך על זה ׳
׳פשוט תגידי שתהיי שלי ׳ דניאל אמר ׳ להיות שלך ? להיות שלך אחרי דייט אחד זה לקחת סיכון מאוד גדול שאני אפגע ואני לא בטוחה שאני רוצה לקחת סיכון כזה עדיין ׳ אמרתי לו ׳ פשוט תהיי שלי , תחשבי על זה. לילה טוב ליה ׳ אמר דניאל הביא לי נשיקה מהירה הסתובב ונכנס למכוניתו.
נכנסתי לחדר עשיתי את כל אירגוני השינה שלי והלכתי לישון .
למחרת בבוקר קמתי ״קמתי״ לא הצלחתי להירדם בלילה מרוב מחשבות על מה שדניאל אמר זה עירער אותי אני לא אשקר זה גם הלחיץ אותי אני לא מתאימה לו אני לא יודעת לאהוב , אני לא ראויה שיאהבו אותי זה פשוט לא יכול לקרות.
מרוב מחשבות ראיתי שלא נשאר לי עוד הרבה זמן ושאני צריכה להתארגן בזריזות , עשיתי את כל אירגוני הבוקר שלי לבשתי חולצה לבנה רחבה נופלת , גינס בויפרנד ואת נעלי הנייק שלי , ירדתי למטה לקחתי משהו לאכול ויצאתי לכיוון בית הספר.
היום עבר לאט מהרגיל והיה משעמם כרגיל , בדרכי חזרה הביתה אני לא יודעת למה אבל הייתה לי תחושה שמישהו צופה בי , שמישהו עוקב אחריי אבל כנראה אני מדמיינת , חזרתי לשקוע במחשבות על איך אני אסרב לדניאל עד שנעצרה לידי מכונית שחורה כמו של דניאל אתמול בערב , אני מאוד מקווה שזה לא הוא כי אין לי כוח לזה כרגע , אני עדיין לא יודעת איך לסרב לו ואני ממהרת לעבודה.
המכונית המשיכה לנסוע בקצב ההליכה שלי עד שנעצרתי ונעמדתי מחכה לראות מי נמצא שם , וברגע שהחלון השחור נפתח הצטערתי על כך שרציתי לראות מי נמצא שם.
