יש לכן ניחוש מי זה כבר יכול להיות ? כן כמו שחשבתן , זה דניאל. עדיין אין לי תשובה בשבילו ואני לא יודעת מה לעשות , מצד אחד הוא באמת אלוהי ויש לו אופי מושלם אני רואה שזה יכול להתפתח למקום טוב ושזה יחזיק , אך מצד שני יש את הצד הפחות טוב הצד שפוחד עוד ממה שקרה עם אדם , הצד שמפחד שזה יקרה שוב ואותו סיפור יחזור על עצמו למרות שאני לא חושבת שאותו מקרה יחזור או יקרה שוב .
״למה אתה עוקב אחריי ? ״ ישר שאלתי ברגע שדניאל יצא מהאוטו ״אני מנסה לתפוס אותך כל הבוקר ואת לא זמינה״ הוא ענה ואני בדקתי בטלפון ורואה שהוא בכלל מכובה כנראה בגלל ששכחתי להטעין אותו בלילה מכל המחשבות. ״ מצטערת נגמרה לי הסוללה , מה רצית ? ״ שאלתי ״רציתי שנצא היום בערב ושתגידי לי מה חשבת על מה שאמרתי לך אתמול״ הוא ענה ״אני בדיוק עכשיו בדרך הביתה לשים את הדברים וללכת לעבודה ואני מסיימת בסביבות שש וחצי״ עניתי מנסה למשוך כמה שיותר את הזמן לגבי התשובה שאני אחזיר לו שלפחות יהיה לי עוד זמן לחשוב , ״אוקיי אז תהיי מוכנה בתשע אני אבוא לאסוף אותך״ הוא אמר התקדם לכיווני עד למצב שהיינו צמודים שזבוב לא היה יכול לעבור בינינו והתקרב לכיוון פני לאט לאט הניח נשיקה על לחיי הסתובב חייך וקרץ , נכנס לרכבו ולפני שנעלם כאילו לא היה ״אה ותלבשי משהו יפה״ הוא אמר ונסע , מה לעזעזל זה היה כרגע חשבתי לעצמי בזמן שאני ממשיכה בדרכי הביתה , לאחר הליכה של עוד חמש דקות הגעתי לביתי , עליתי לחדרי החלפתי למדי העבודה , מארגנת לי תיק עם כל הדברים הנחוצים שאני צריכה , יורדת ללמטה אוכלת בזריזות את ארוחת הצהריים שאימי הכינה ויוצאת לכיוון העבודה , לאחר חמש שעות שלא ישבתי דקה והתרוצצתי ממקום למקום , מהזמנה להזמנה הגעתי לביתי , דבר ראשון עליתי להתקלח מכל הדבק והלחות שהיה בחוץ , משכתי את זמני במקלחת עם סבונים ושמנים ולאחר מכן עם קרמים ומסכות ואל תשכחו גם את גילוח הרגליים שלוקח קצת זמן , והתחלתי להתארגן ליציאה עם דניאל החלטתי לשים חולצת קולר בטן בצבע בז׳ וחצאית לבנה צמודה עם עקבים בצבע בז׳
Oops! This image does not follow our content guidelines. To continue publishing, please remove it or upload a different image.
לאחר מכן התאפרתי , שמתי אודם בצבע ניוד , מסקרה וטיפה עיפרון שחור וזהו , עשיתי מחליק בשיער ולאחר שסיימתי להתארגן ולארגן את התיק באתי לבדוק מה השעה בטלפון ודניאל בדיוק התקשר והבנתי שכבר תשע , לקחתי את הטלפון מהמטען בזמן שעניתי לדניאל ואומרת לו שתוך דקה אני בחוץ ומנתקים את השיחה הכנסתי דברים אחרונים לתיק וירדתי למטה אומרת להוריי שיצאתי , ואיך שיצאתי נשמתי נעתקה ברגע שראיתי את דניאל נשען על מכוניתו עם חולצה מכופתרת לבנה ששרווליה מקופלות עד המרפק עם גינס שחור שאני לא חושבת שהיה יכול לשבת עליו בצורה יותר טובה ונעליים שחורות אלגנטיות , וכאילו הרגיש במבטי הוא הרים אליי את ראשו ונעץ בי את אותו המבט אשר נעצתי בו דקה קודם ״ואו , את כל כך יפה ״ אמר דניאל ״תודה , גם אתה נראה טוב ״ עניתי במבוכה והתקדמתי לכיוון הרכב בזמן שדניאל כבר פתח בשבילי את הדלת כמו ג׳נטלמן אמיתי ונכנס לרכב מיד אחריי , תחילת הנסיעה הייתה מביכה עד שדניאל שבר את השתיקה שהייתה ״ יש לך כבר תשובה בשבילי ? ״ הוא שאל ״עדיין לא״ עניתי ״ מעולה , אחרי הערב את תשני את דעתך ״ הוא ענה , מצד אחד היהירות שבדבריו החזירה אותי לאדם , אך מצד שני , נתנה לי סוג של ביטחון בנוגע אליו , בנוגע אלינו .
לאחר עוד חמש דקות של נסיעה דניאל החנה את הרכב ויצאנו , סקרתי את המקום והבחנתי שהגענו למסעדה לא מפוארת כמו אתמול אלא מסעדה פשוטה ונחמדה , נכנסנו לבפנים ובדרך דניאל אחז את ידי בנסיון שלא אשים לב אך איך היה אפשר שלא לשים לב או להרגיש , התיישבנו בשולחן באמצע המסעדה וכשהגיעה המלצרית לא היה קשה לפספס שהיא לא מסוגלת להוריד את המבט מדניאל , באיזה שהוא מקום זה הפריע לי וגם לא הפריע לי כאילו זה לא אמור להפריע לי אבל זה מעצבן שאת בדייט עם מישהו ומישהי נועצת מבטים בדייט שלך , לאחר שהיא לקחה את ההזמנות שלנו ועדיין לא הפסיקה לנעוץ מבטים בדניאל , לאחר מבט זריז על שאר היושבים במסעדה היה שולחן אחד שמשך את תשומת ליבי במיוחד , הגבר שיש בשולחן היה לי מאוד מוכר , לא אין מצב , זה לא יכול להיות . ברגע שראיתי אותו כמו מין פלאשבק עבר לי מול הפנים על כל מה שעברנו , נעמדתי במקומי והתהלכתי לכיוון היציאה דניאל לא הבין מה נסגר איתי ואני די בטוחה שהוא שם לב כי באנו למסעדה פשוטה עם בגדי ערב מושקעים ברור שזה ימשוך תשומת לב מיותרת , אני מאוד מקווה שהוא לא זיהה שזאת אני כי אני לא יודעת מה אני אעשה עם עצמי אם כן , מה חשבתי לעצמי שהסכמתי לדייט הזה היום עם דניאל , התקדמתי לכיוון הבית , מזל שהמסעדה הייתה עשר דקות הליכה מהבית שלי , לאחר הליכה של עוד חמש דקות הגעתי הביתה , דבר ראשון שעשיתי היה להיכנס להתקלח , משכתי את הזמן עם המחשבות , אני לא מאמינה שראיתי אותו עכשיו אחרי כל הזמן שעבר, לאחר רבע שעה במקלחת יצאתי שמתי קרמים ופיג׳מה של ניקי , הדלקתי את המזגן ונכנסתי מתחת לפוך לפני שנרדמתי בדקתי הודעות בטלפון , שתי הודעות מנועה ששואלות איפה אני ומה אני עושה , אני כבר אספר לה את הכל מחר בבית ספר , עוד הודעות מדניאל ששואלות מה קרה ולמה הלכתי ואם זה היה הוא , לא עניתי אין לי סבלנות וכוח להתמודד עם זה עכשיו , והייתה עוד הודעה אחת שמשכה את תשומת ליבי במיוחד ואיך שקראתי את שמו של האיש קשר ליבי החסיר פעימה, לא זה לא יכול להיות , אין מצב .
