״בובה, קומי״ התעוררתי שומעת את אריק מדבר אליי.
הוא חייך כשראה שהתעוררתי ״מה השעה?״ שאלתי בקול ישנוני ״אחת בצהריים, ישנת כל כך עמוק אז לא רציתי להעיר אותך אבל כבר מאוחר״ הסתכלתי עליו מבועתת
״אתה הסתכלת עליי בזמן שישנתי?״ שאלתי מפוחדת, הוא מלחיץ אותי ״כן, שמעתי אותך בוכה בלילה, חיכיתי שתסיימי לבכות ובאתי לכאן בשביל לוודא שאת בסדר אז כבר נשארתי כאן.״ זה קצת נחמד מצידו, אבל עדיין מלחיץ.
״אתה, אתה שכבת איתי במיטה?״ נלחצתי, לא רוצה שהוא יהיה קרוב אליי ״לא בייב, את עוד לא מוכנה לזה, שכבתי בספה״ הוא מתכוון שעוד נשכב ביחד באותה מיטה?
״תודה״ צייצתי ״אין על מה לאב, קדימה בואי נרד לאכול״
אריק הוביל אותי למטבח וסימן לי לשבת על אחד הכיסאות שמול האי הוא הביא שתי קעריות, קורנפלקס וחלב והתיישב מולי.
״היילי, את נראית ממש טוב בחולצה ובבוקסר שלי״ גיחכתי והסמקתי קצת.
אכלתי קצת מהקורנפלקס וניסיתי כמה שיותר לא להסתכל על אריק, אז יצא שבהיתי בקערית עם הקורנפלקס שלי.
״היילי, תסתכלי עליי״ הרמתי את המבט שלי לאט לאט ופגשתי במבטו.
״את צריכה לקבל עונש מותק״ מה? מה כבר עשיתי? ״אין כזה חוק שאומר שאני צריכה כל הזמן להסתכל עליך״ אמרתי מבולבלת.
״נכון אין, אבל יש חוק שאומר שאם אני מחמיא לך את צריכה להגיד לי תודה״ אוי לא, נזכרתי שהוא אמר שאני נראית טוב בבגדים שלו ולא אמרתי לו תודה.
הסתכלתי עליו במבט נואש והוא חייך חיוך מרוצה ״בואי אחרי״
הוא הוביל אותי לסלון והתיישב על הספה, ״תורידי את הבגדים ותישארי בחזייה ותחתונים״ נלחצתי קצת אבל לא רציתי עוד עונש אז הורדתי אותם.
״שבי עליי ותתחילי לנוע קדימה ואחורה״ קפאתי, לא האמנתי שהוא באמת ביקש שאני אעשה את זה, יותר נכון דרש.
אחרי כמה דקות שבהן הוא הסתכל עליי במבט מעוצבן התיישבתי והתחלתי לנוע. אני מרגישה ממש זולה, בחיים לא עשיתי את זה עם מישהו אז אני בכלל לא יודעת אם מה שאני עושה זה נכון.
אחרי בערך 10 דקות התחיל לכאוב לי הטוסיק בגלל ההשתפשפות בג'ינס שלו, ״היי..לי, את כל כך טובה״ הוא היה נשמע ממש מקוטע, מעניין למה הוא נשמע ככה.
אחרי חצי שעה שישבתי וזזתי עליו הוא אמר שגמרנו.
עלינו למעלה, הוא נעל אותי בחדר והלך להתקלח, הוא ממש מוזר מה כל כך דחוף לו להתקלח עכשיו.
קלטתי שרכבתי על מישהו רק שהוא עם בגדים ואני עם חזייה ותחתונים, הייתי חייבת לצאת למרפסת לנשום אוויר.
הסתכלתי מהחלון וראיתי שהמרפסת לא כל כך גבוהה, אני יכולה לרדת בזהירות למטה.
אוקיי היילי, את עושה את זה, את לא נשארת כאן. הרמתי את הרגל כדי לעבור את המעקה של המרפסת, העברתי עוד רגל והתחלתי לרדת למטה.
״היילי, היילי איפה את?״ אוי לא, זה אריק והוא נשמע ממש עצבני, התחלתי לרדת יותר מהר עד שהגעתי למטה.
עכשיו בשביל להגיע לשער אני צריכה לעבור מול דלת הכניסה, התקדמתי בזהירות וכמה שיותר בשקט. כמעט הגעתי לשער, כמעט השתחררתי ממנו. ״מה את עושה?״ אופס
היי לכם, זאת אני
החלטתי לנסות דרך כתיבה שונה, אשמח אם תגידו לי מה אתן יותר מעדיפות.
תודה לכל מי שקוראת ומי שהצביעה לי והגיבה זה באמת לא מובן מאליו.
YOU ARE READING
You're mine
Teen Fiction״אני מכיר אותך כבר ממזמן, את מבינה היילי, המטרה שלי היא שתהיי שלי, ואני גם אצליח, לא משנה מה יקרה בדרך״ הוא רכן לעברי ואני זזתי אחורה, ״תעזוב אותי״ אמרתי בקול רועד. הוא המשיך להתקרב אליי עד שנתקעתי בקיר, שיט. ״אוי בייבי, אני לא מתכוון לעזוב אותך כל...
