28

1.8K 93 22
                                    

התעוררתי מליטוף על לחיי, פקחתי את עיניי לאט כדי להרגיל אותן לאור. וכשכבר הייתי ערה, ראיתי את אריק יושב מולי.

חייכתי אליו וקמתי ממצב שכיבה לישיבה, התנפלתי עליו בחיבוק דוב חזק שנמשך לפחות 4 דקות. דאגתי להריח אותו ולהחזיר אליי את הריח שהתגעגעתי אליו.

הוא החזיק אותי חזק, כאילו מפחד לעזוב ״התגעגעתי לקטנה שלי״ אריק לחש לאוזני ואני נתתי לו נשיקה בלחי.

״יאללה קומי להתארגן, יש לנו יום ארוך״ הוא התנתק מהחיבוק והנהנתי אליו. ראיתי כבר בגדים פרוסים על המיטה שלי, ג׳ינס, סוודר וצעיף. אופייני למזג האוויר כרגע, אבל עדיין מלא בסטייל.

ירדנו למטה, וההורים שלי הכינו ארוחת בוקר. ״בוקר טוב אריק. מה איתך?״ אמא שלי שאלה אותו בחיוך כאשר היא מכינה חביתה.

הוא החזיר לה בוקר טוב, וביקש סליחה שלא הודיע לפני שהוא מגיע. ״פשוט רציתי להפתיע אותה״ ונתן לי נשיקה בלחי.

אני אוהבת את איך שהוא מתנהג כלפיי.

״תישארו לארוחת בוקר?״ אריק מיהר לענות ״לא אדוני, כבר תכננתי לנו משהו״ אבא הנהנן אליו בחיוך.

״נצא?״ הוא החזיק בידי ויצאנו מהבית לכיוון המכונית שלו. ״היי וויל, מה קורה?״ לא ראיתי אותו הרבה זמן, ״טוב לראות אותך היילי״.

נסענו לבניין, ועלינו לגג שלו. שם היה הבית קפה הכי מקסים שראיתי, הנוף מהבניין היה מדהים, ולכל עבר הייתה צמחייה ופשוט הרגשתי בתוך חלום.

הזמנו לאכול, והתחלנו לדבר. זה מרגיש לי כבר כמו מערכת יחסים של זוג ולא של חוטף-חטוף. ״איך עם ההורים שלך?״ הוא שאל אותי וליטף את ידי,
״מרגיש כאילו לא נפרדנו בכלל״ חייכתי אליו.

סיימנו לאכול, ומשם נסענו לעוד בניין, גבוה מאוד יש לציין. ״איפה אנחנו?״ שאלתי, לא מבינה מה הקשר ולמה אנחנו פה.

ירדנו מהאוטו ״אני חושב שהגיע הזמן שאשתף אותך לאב, זו החברה שלי, חברת נדל״ן. מפה כל הכסף״ הוא שם את ידו על גבי והתחלנו להתקדם פנימה.

פתחתי את פי כדי לדבר, אך הוא מיד המשיך. ״מארק אמר לך שאני מסוכן, כי לפני שהקמתי את החברה הייתי עובד עם אבי, ועשיתי כמה דברים לא מוסריים. אני כבר לא עובד איתו ובגלל זה אני גם לא בקשר איתו״

הוא הוריד את ידו מגבי, ואני החזקתי אותה, נכנסנו למעלית. ״מארק יודע את כל זה, בגלל שאחרי שסיימנו ללמוד, אני, הוא ושון התחלנו לעבוד אצל אבי״.

נכנסנו למשרד שלו, הוא היה גדול ומעוצב מאוד יפה, כאילו זה משרד בחברת אופנה ולא נדל״ן. דרך החלונות שהתפרסו מהתקרה עד לרצפה, ניתן היה לראות את כל לונדון.

״עשיתי דברים רעים אהובה, ואני מצטער עליהם.  אבל אני בן אדם שונה היום, אני מקווה שלא תחשבי עליי דברים רעים״.

הוא הסתכל עליי במבט מלא חרטה, ואני חיבקתי אותו ״הכל בסדר, אני יודעת מי אתה״ ונישקתי אותו.

וזו אולי הייתה הנשיקה הכי טובה שחוויתי.

You've reached the end of published parts.

⏰ Last updated: Nov 17, 2018 ⏰

Add this story to your Library to get notified about new parts!

You're mine Where stories live. Discover now