הסתכלתי לכיוון הדלת ואני רואה את אריק מסתכל עליי במבט עצבני ״היילי, בואי לכאן עכשיו״ כל כך רציתי לברוח, להתשחרר ממנו אבל כנראה שהיום זה לא יקרה. השפלתי את ראשי וצעדתי לכיוונו.
הוא החזיק לי את היד והוביל אותי לחדרו, כל כך פחדתי ממה שהוא יעשה לי.
״חשבתי שאנחנו מתחילים להתקרב, ואת בשנייה מחזירה אותנו לנקודת ההתחלה״ הסתכלתי עליו מפוחדת וקצת מופתעת שהוא לא מתעצבן עליי יותר.
״אם תעשי את זה עוד פעם אני אהיה הרבה פחות נחמד היילי, אל תנסי אותי״ הנהנתי והוא המשיך לדבר ״עכשיו נעבור לעונש שלך, היום בערב באים אליי כמה חברים, ואני חשבתי שנעשה משהו מהנה קצת אני ואת״,
הוא פתח מגירה והוא הוציא משם שני כדורי ברזל קטנים כאלה.
״תורידי תחתונים, תשכבי על המיטה ותפתחי רגליים״ מיהרתי לעלות על המיטה ולעשות את מה שהוא מבקש.
הוא שלח אצבע לדגדגן שלי והזיז אותה למשך דקה או שתיים, הוא הזיז את ידו ונהמתי, הוא לקח כדור אחד וקירב אותו לפתח שלי ״אתה הולך להכניס את הכדורים האלה אליי?״ שאלתי מפחדת מהתשובה שלו
״כן לאב, בכל צעד שתעשי תרגישי אותם בתוכך, אסור לך לגמור לבד רק עד שהחברים שלי הולכים״ הוא הכניס את הכדורים אליי ובהתחלה זה היה קצת נעים בגלל הקור של הכדורים בתוכי אבל כשקמתי לשים את תחתוניי והרגשתי אותם, נפלטה לי גניחה.
״בייב, שהחברים שלי כאן תנסי כמה שפחות לגנוח, אני לא רוצה שהם יפנטזו עלייך כמו שאני מפנטז עלייך״ רציתי להעיף לו סטירה, מה הוא חושב לעצמו?! שאני יכולה לשלוט על הגניחות שלי במיוחד עם הכדורים האלה בתוכי?
בשעה שבע אריק אמר לי ללכת להתקלח אז הלכתי. נשארתי שם בערך חצי שעה חושבת על כל מה שעברתי מאז שהגעתי לכאן, איך ממישהי שאף פעם לא התנשקה עם מישהו הפכתי למישהי שכל יום מישהו נוגע בה.
לא רציתי להמשיך עם המחשבות האלו כי ידעתי שאני אבכה בסוף אז מיהרתי לסיים עם המקלחת ולצאת.
כשיצאתי ראיתי שמונחת על מיטתי שמלה בצבע כחול שמגיעה עד קצת לפני הברכיים, בידיים היא מגיעה עד קצת לפני המרפק והיא פתוחה בגב עם טיפ טיפה מחשוף, בכל זאת אריק בחר לי את השמלה.
אריק נכנס לחדרי וכשראה אותי עם השמלה הוא חייך ״את יפייפיה״ השפלתי את ראשי
״תודה״ לחשתי ״תסתכלי עליי היילי״ הוא התקרב אליי והרים את ראשי עם האצבע שלו, הוא הסתכל לעיניי ואני הסתכלתי לשלו למשך כמה שניות פשוט עמדנו ככה מסתכלים אחד על השנייה, לבסוף נשברתי והזזתי את ראשי
״אז מה את עוד צריכה לעשות?״ הוא שאל ״לסדר את השיער, להתאפר, ולבחור נעליים״ עניתי
״היילי, בלי הרבה איפור הכי יפה לך טבעי, בנוגע לשיער אל תאספי אותו אני אוהב אותו כשהוא פזור ובקשר לנעליים בלי עקבים!״ הנהנתי, אני לא אוהבת שקובעים לי איך אני אראה אבל הפעם החלטתי לשתוק.
הוא התחיל לצאת מחדרי ולתת לי לסיים להתארגן כשהוא היה כמעט בדלת החלטתי לשאול אותו ״אולי נוציא את הכדורים ממני, זה ממש קשה לי ללכת ככה, אני לא יכולה ללכת צעד בלי לגנוח״
הוא גיחך קצת ואמר ״לאב, היית ילדה רעה וניסית לברוח אז לא, אי אפשר להוציא אותם״ והוא יצא מחדרי.
דמעה בוגדנית ברחה לי מהעין ומיהרתי לנגב אותה בשביל שאחרות לא יצאו.
לאחר חצי שעה אריק נכנס לחדרי ״וואו״ עשיתי את מה שאריק ביקש רק ייבשתי את שיערי וסידרתי אותו כמו שאני אוהבת,
שמתי על הריסים מסקרה ועל השפתיים קצת שפתון בנוגע לנעליים החלטתי לא להקשיב לאריק ונעלתי נעלי עקב שחורות.
״בייב, ביקשתי בלי עקבים, אבל אני מוכן לתת לך לנעול אותם בגלל שהתנהגת יפה״ באמת תודה רבה אריק, גילגלתי את עיניי.
הוא תפס בידי בחוזקה ״את לא מגלגלת אליי עיניים, אני אעניש אותך אחריי שחברי ילכו. עכשיו תחייכי ותיצמדי אליי״ הוא החזיק את ידי וירדנו במדרגות
כעבור חמש דקות שבהן אריק לא עזב את היד שלי היה צלצול בדלת, זה הולך להיות לילה מדהים חשבתי לעצמי ואריק ואני קמנו לפתוח.
YOU ARE READING
You're mine
Jugendliteratur״אני מכיר אותך כבר ממזמן, את מבינה היילי, המטרה שלי היא שתהיי שלי, ואני גם אצליח, לא משנה מה יקרה בדרך״ הוא רכן לעברי ואני זזתי אחורה, ״תעזוב אותי״ אמרתי בקול רועד. הוא המשיך להתקרב אליי עד שנתקעתי בקיר, שיט. ״אוי בייבי, אני לא מתכוון לעזוב אותך כל...
