התעוררתי בחדר לבן עם מיטה לבנה וארון גדול עם מלא ספרים, הוא לא היה כל כך שונה מהחדר הקודם שהיה לי בבית של אריק אבל לא הייתה לי מרפסת יותר וגם הספה הקטנה שהייתי קוראת בה ספרים לא הייתה יותר.
החלטתי לצאת ולרדת למטה, כשהגעתי למטה ישר ראיתי את אריק ״יופי, התעוררת״ הוא חייך
״איפה אנחנו אריק?״ שאלתי מפוחדת ״זה דאדי בשבילך, אבל בזה נטפל אחר כך. אנחנו בלונדון״ בלונדון?!? זה פאקינג יבשת אחרת.
״למה אנחנו בלונדון ולא במיאמי? אתה לא יכול פשוט להחליט שאנחנו עוברים יבשת ולא לדבר איתי על זה״ כל כך כעסתי
״אחרי מה שראינו בטלוויזיה, הייתי בטוח שהם ימצאו אותך ויקחו אותך ממני, את שלי עכשיו. הכדור שינה ששמתי לך במים ממש עזר״ הוא שם לי כדור שינה במים?! במים שהוא הביא לי שאכלנו את השקשוקה?
״שמת לי כדור שינה במים?״ הוא התקרב אליי ואחז בידי
״זה היה לטובתך״ לטובתי? ממתי הוא יודע מה לטובתי? ״אל תיגע בי״ רצתי למעלה.
מסתבר שאריק הבן זונה לקח מהחדר שלי את המפתח כך שאני לא יכולה לנעול, הוא נכנס לחדרי ואני הסתתרתי מתחת לשמיכה.
״לאב, אני צריך לתת לך עונש תצאי מהשמיכה״ המשכתי להיות מתחת לשמיכה, יותר מדי פחדתי ממנו ״היילי, אם לא תצאי עכשיו פעם הבאה תהיה פחות נחמדה״
חיכיתי דקה בשביל לחשוב על מה כדאי לי לעשות, לבסוף יצאתי מן השמיכה, הוא החזיק את ידי בידו והוביל אותנו לחדרו.
״את צריכה להחליף לחזייה ותחתונים״ הוא והחוקים המפגרים שלו ״אריק קפוא כאן״ הוא הסתכל עליי ועיניו השחירו ״עונש כפול את צריכה לקבל״ שיט שיט שיט
״עכשיו תחליפי לחזייה ולתחתונים ותעמדי מול המזגן״ המזגן בחדר שלו היה על 16 מעלות, ממילא היה קר בחוץ בשביל מה גם מזגן? החלפתי ונעמדתי מול המזגן, שהקור שלו בדיוק עליי.
״את תעמדי כאן עד שאני אחליט אחרת״ מה?! הוא רציני?! רק בשנייה הראשונה שנכנסתי לחדר שלו קפאתי, אז לעמוד ככה עד שהסדיסט הזה יחליט אחרת?!
״אתה לא נורמלי״ הוא ישב על המיטה שלו מכוסה בשמיכת צמר ״בשקט היילי״ ראיתי את המבט שלו עליי, איך הוא בוחן את הגוף שלי מהראש עד כפות הרגליים ״מושלמת״ הוא מילמל.
אחרי בערך 20 דקות, כבר הרגשתי שאני לא יכולה לעמוד על הרגליים ״דא..די א..ני נופ..לת״ והתעלפתי.
״פאק מה עשיתי?״ התעוררתי למשמע הקול שהכי לא רציתי לשמוע,
״לאב, התעוררת״ עברתי ממצב שכיבה לישיבה ואריק רכן אליי, הזזתי את ראשי כסימן שאני לא רוצה שהוא יתקרב אליי והוא זז.
״אני כל כך מצטער היילי, אני לא יודע מה עבר עליי״ התחילו לרדת לי דמעות, כל כך פחדתי ממנו עכשיו
״אל תבכי בייב, הגזמתי זה לא יקרה יותר אני כל כך מצטער״ לא ידעתי מה להגיד, פשוט המשכתי לשבת שם ולהסתכל עליו
״תגידי משהו״ הוא היה נראה כל כך חסר אונים כאילו הוא עומד לבכות כל שנייה
״אני רוצה הביתה״ דמעה התגלגלה מעיניי ״זה לא יכול לקרות בייב״ קמתי והלכתי לחדרי, סגרתי את הדלת ושכבתי במיטה.
אריק נכנס והעמדתי פנים שאני ישנה, ״היילי אני כל כך מצטער, תסלחי לי בבקשה אני כל כך אוהב אותך״
למרות שלא יכולתי לראות אותו אני בטוחה שדמעה או שתיים יצאו מעינייו, הוא יצא מחדרי וסגר את הדלת.
YOU ARE READING
You're mine
Teen Fiction״אני מכיר אותך כבר ממזמן, את מבינה היילי, המטרה שלי היא שתהיי שלי, ואני גם אצליח, לא משנה מה יקרה בדרך״ הוא רכן לעברי ואני זזתי אחורה, ״תעזוב אותי״ אמרתי בקול רועד. הוא המשיך להתקרב אליי עד שנתקעתי בקיר, שיט. ״אוי בייבי, אני לא מתכוון לעזוב אותך כל...
