להשמעה- it ain't me
אני עומד מול המראה ומסדר את העניבה האדומה שלי
כשאני מרים את עניי ופוגש בהשקפה שלי אני רואה בחור בחליפה שחורה, איש עסקים, אני רואה את אבא שלי.
אני שונא את זה, שונא את החיים האלה, את הגורל שאליו נולדתי את זה שאין לי חיים פשוטים כמו כולם.
השעה 19:45
ואני מבין שזה הזמן לזוז הגיע הזמן לפעול
אני לוקח את המכונית שלי ונוסע לעבר הכתובת שאמרתי לאליסון מקווה שהיא אכן תגיע.
אני נכנס לאחד התאים ומתיישב, לאחר כחמש דקות היא נכנסת בשמלה אדומה ומחשוף עמוק גוררת את המבטים של כולם. כשהיא רואה אותי היא מסמיקה ומתקדמת אליי אני קם לעברה ואוחז בידה מצמיד נשיקה ללחיה הימנית
"כמו שחשבתי באת" אני משדר ביטחון לא מסגיר את חששותיי מסדר את החליפה
"כן, אבל הזמן שלי קצוב אז כדאי שתתחיל לדבר"
"קשוחה אני אטהב את זה אלי" אני אומר וקורץ לה
מזמין את הברמנית לתא שלנו
"היי בובה יש מצב לכוס וודקה, ולליידי ניקח בירה?" אני שואלה את אליסון שמהנהנת לעברי
הברמנית נמרחת עליי ולוחשת באוזני לבוא לבקר אותה אחר כך אני מסתכל על אליסון ורואה אותה נגעלת
"תביאי בירה וודקה ושזה יהיה מהיר" אני מנפנף את הברמנית והיא הולכת מעוצבנת לעשות את מה שאמרתי
"ראיתי את זה"
"את מה?"
"את המבט שדפקת לה את מקנאה וזה לגיטימי אני באמת בחור מושך"
"היית מת! תתחיל לדבר או שאני אלך"
"אופס חייב ללכת שניה כבר חוזר" אני אומר וקם לעבר הבר קורץ לאליסון בדרך.
אני בודק שהיא לא מסתכלת וקורא לברמנית
"הכוסות שלי תביאי אותן"
"אתה לא רוצה שאני אגיש לכם?"
"לא תביני צריך לעשות רושם על הבחורה"
היא עושה לי פרצוף ומביאה את הכוסות ואני מטפטף במהירות בודק שלא רואים לתוך הכוס של אליסון סם שהיא תאבד את ההכרה לכמה שעות.
"חזרתי"
היא מגלגלת עניים
"תדבר או שאני באמת הולכת"
"רגע פרפר לא שמעת על להנות תרימי איתי דרינק ואז נדבר"
היא מרימה גבה לעברי אבל מקשיבה לי ושותה אני שותה איתה ביחד אבל רק קצת.
היא נרדמת לי מהר ואני מתחיל לפעול אני שם את ידה הימנית על כתפי וגורר אותה מחוץ לבר.
אף אחד לא שם לב.
אנחנו מגיעים לדירה, ג'ייסון לא נמצא וזה טוב אני מעלה אותה לחדר לידי ומניח אותה על המיטה יודע שיקח לה עוד כמה שעות להתעורר.
אני מתקלח וכשאני מסודר אני הולך לחדרה ושם לה אזיקים למקרה שתתעורר לפניי ונועל את החדר.
******
אני מתעורר לקול צרחות
"תשחרר אותי"
"אני שונאת אותך"
אני מחייך ונכנס למקלחת וכשאני אני יוצא רק אז כשאני נקי ומסודר לבוש רק במכנסיים.
אני נכנס לחדרה
"בוקר טוב פרפר"
"חלאה תשחרר אותי"
"לא לפני שנשוחח אבל לא עכשיו קודם אוכל. מקס! תביאי לה צלחת אוכל ושתיה מה תשתי?"
"כלום"
"אוקיי חבל"
אני אומר ויוצא מהחדר
"אוקיי אני נכנעת אני רוצה מים"
"בחירה טובה פרפר, תביאי לה מים ואוכל מקס"
אני אומר ויורד ללמטה
"מה עשית לבחורה המסכנה?"
ג'ייס שואל
"קצת לימדתי אותה שיעור בנימוסים"
"כמה זמן היא תהיה פה?"
"כמה זמן שידרש עד שאני אשיג את מה שאני רוצה"
היי גייז גיירלס
חזרתי! עם פרק תוסס
אין איידן הזה כזה חרא לפעמים אבל בכל זאת חמוד
זה הגיוני שאני אוהבת אותו?
אוקיי אני מתחילה בשיטה חדשה
30 לייקים
ו15 תגובות
לאב יווו😍😍
YOU ARE READING
pieces of goodnes 2
Romanceמאז שהוא היה קטן הוא חונך להיות הגון וטוב לב אך בו בזמן גם קשוח בתור היורש העתידי של המאפיה. הוא ראה את האהבה של ההורים שלו ותמיד ידע שהוא רוצה כזאת אהבה גם. אך מה קורה כשהאהבה הזאת נמצאת לו מול העניים אבל הוא לא שם לב אליה? או שאולי הוא מכחיש אותה?