pieces of goodnes 2

chapter 3-

להשמעה- Calvin blame it on me
האורות של וגאס מכניסים לי שלווה בגוף אני מרגיש כאילו הם קוראים לי.
"אז מה אחי הולכים לקרוע את הקזינו?"
ג'ייסון אומר לי בזמן שאנחנו יורדים בוילה שאבא שלי הביא לי
"ואוו אחי אני לא יודע מה איתך אבל חצי שנה זה קצת זמן"
"לגמרי"
אני נכנס לתוך הוילה וישר מוריד את החולצה הנעליים והגינס וקופץ לבריכה.
ג'ייסון בא לבריכה עם בירות
"לאס וגאססס" אנחנו צורחים
אחרי כמה זמן שאנחנו מעבירים בבריכה נהיה לי כבר קר אז אני יוצא וגייס (קיצור של ג'ייסון) יוצא ביחד איתי. בדרך לחדרים מחשבה עולה בראשי אני מסתכל על גייס שלא מבין מה עובר עלי ואומר לו:
"אוקיי תשמע מה דעתך למלאות את הוילה בבחורות ושתיה?" אני שואל את ג'ייסון שמהנהן אלי כמו מטורף
"אז לחיי וגאס"
"והבחורות" גייס מוסיף
"והבחורות"
ולאט לאט תחושת החופש מורגשת יותר ואני שמח על הזמן רחוק מאבא.
"מר דלוס אבא שלך בפלאפון" השומר מודיע לי ברישמיות ואני מרים גבה
"זה איידן רק איידן"
"אוקיי מה שאתה רוצה הפלאפון"
הוא מושיט לעברי את הפלאפון
"היי אבא"
"היי איך אתה? נחת קצת בטיסה?"
"כן"
"אוקיי השומר יראה לך את החדר עבודה שלך, אני השארתי לך במייל עבודות שאני רוצה שתעשה לי שם השבוע"
"אוקיי" אני נאנח לא מאמין שרק הגעתי וכבר הכל נהרס
"הי יהיה בסדר אני איתך. תדבר עם אמא שלך עכשיו היא משגעת אותי"
ברקע אמא שלי צועקת לאבא שלי שהיא לא ואז הם מתקוטטים לכמה רגעים ואז אני שומע את אמא שלי מרביצה לו ביד ואותו אומר איה למרות שלא באמת כאב לו ואז הם מתנשקים
"אחמ אחמ אני כאן עדיין שומע אתכם"
"נמשיך אחר כך תדברי עם הילד" אבי אומר
"איידי מה שלומך?"
"זה איידן, אני בסדר מתגעגע קצת" אני אומר למרות שאני שונא שהיא קוראת לי ככה איידי אני אף פעם לא יכול להוריד את החיוך מהפנים כשאני שומע את זה
"רק קצת?"
"נו קצת הרבה אמא"
"טוב תקשיב לאבא שלך ואל תשתולל אני מכירה אותך ובטח עכשיו אתה מתכנן מסיבה" לרגע הלב שלי מחסיר פעימה
"איך ידעת?"
"אתה הבן שלי איך אני לא אדע השומרים גם מדווחים לאביך תזכור זאת לא חופשה"
"זוכר זוכר זאת הוכחה לכם שאני אחראי ויכול לרשת בלה בלה"
"אל תזלזל בזה תהיה ילד טוב אוהבת אותך"
"ואני אתכם"
"תשמור על עצמך ביי" אני שומע את אמי כמעט בוכה
"ביי אמא"
"אפשר עכשיו להתחיל בחגיגה?" גייסון שואל כשאני מניח את הפלאפון
"תארגן את המסיבה אני אדאג לבוא יש לי דברים לעשות"
"אוו בפכת להיות בוס"
"לגמרי איידן הבוס של לאס וגאס"
על שולחני מונחים דפים רבים בראשם תקיה ובתוכה המשימה הראשונה שלי- אליסון דילורנטס
אני עובר על התקייה שלה מבין שעכשיו זה הזמן להראות לאבי שכל מה שהוא חינך והשקיע לא ירד לטמיון, אני הולך לבצע את זה על הצד הטוב ביותר
וממחר זה מתחיל.
"אז מה אתה צריך לעשות"
"להפיל את המאפיה הצפונית"
"אתה?"
"אתה לא מאמין שאני אצליח"
"זה פשוט עבודה גדולה איך תוכל לבד?"
"אני אוכל שכחת שאני הבן של לוקאס דלוס?!"
"ברור אני כאן"
"אני יודע אחי ומחר אני אצטרך אותך"
"כל מה שתרצה"
"ובנתיים יאללה מסיבה"
אנחנו יורדים ללמטה מוזיקה רועשת
ואלכוהול נמצאים בכל פינה
אני לוקח את הרמקול וצועק-"לחיי לאס וגאס" ההמון מחזיר בשאגות
אני מוריד את הבגדים וקופץ למים
בחורות עם בקיני מקיפות אותי אבל רק אחת נמצאת כרגע בראשי אחת עם עניים תכלת ושיער בלונדיני ארוך ויפהייפה- אליסון.
******
אני קם עם כאבי ראש חזקים כשאני רדום על הספה עם בוקסר בלבד, אני ממהר לקחת כדור ונכנס לאמבטיה.
כשאני יוצא אני יותר רענן וזאת תחושה טובה גייס גם כן קם ועשה מקלחת. אחרי שאנחנו שותים קפה ופחות או יותר רעננים אני ניגש לעניין שהביא אותי לפה מלכתחילה
"מוכן לעבודה?"
"הכי שיש"
אני לובש חולצת בסיס לבנה וגינס שחור משופשף ונעליי סניקרס, אני שם את השעון שלי ומשקפיי שמש על עיניי
ויוצא לדרך עם גייס לצידי
אני נכנס לבר שבו היא אמורה להיות וישר מזהה אותה
אני מתיישב על הבר ושורק מנגינה מוכרת
גייס לצידי יושב גם הוא קורא לה
"כן?" היא עונה באדישות
"יש מצב את מביאה לי ולחבר שלי שתי בירות מותק?"
"אני לא המותק שלך"
וכאן אני נכנס לתמונה
"אוקיי אלי אליסון אנחנו רוצים בירות אפשר?" אני אומר ברישמיות ובקול ענייני ונטול רגש כמו שאבי לימד אותי
"איך אתה יודע מה השם שלי?" היא שואלת ופחד מתגנב לקולה
"אני יודע הכל אליסון דילורנטס"
את מה שקטרה אחר כך בחיים לא הייתי צופה מראש

היושיים נעלמתי קצת וחזרתי עם פרק מקווה מותח
מי זאת אליסון?
מה איידן צריך לעשות איתה?
כל זה ועוד בפרקים הבאים
נ.ב מי מכירה שקרניות קטנות ויפות???
לאב יווווווו
שבוע טוב ומהיררררר❤
לא לשכוח להגיב ולדרג נעלמתם לאחרונה
ופליז תהיו נחמדים ותעקבו אחריי יש עוד ספרים שםםםם ואני רוצה לעגל את העוקבים🙏