pieces of goodnes 2

chapter 6

להשמעה-high school musical breaking free
היא סיימה לאכול כשעליתי אליה אני נכנס בדלת כשגבה מופנה אליי והיא מחליפה בגדים, אני ממהר לצאת ומחכה כמה דקות.
אני אומר לעצמי להירגע ולנשום, לזכור תמיד מהי המשימה שלי לא משנה באיזה מכשול אתקל בדרך יש לעשות אותה באופן המושלם ביותר זה מה שאבא שלי רוצה.
וזה מה שאני אוכיח לו
"אליסון אני יכול להיכנס?" אני שואל ותוך כדי נכנס לא מחכה לתגובתה
"בדרך כלל מחכים לשמוע מה הצד השני אומר אבל אני בכלל לא חושבת שזה משנה לך משהו"
"קלעת בול פרפר"
"אל תקרא לי ככה"
"איך פרפר?"
"ככה! אני שונאת אותך" היא מסתובבת ומתיישבת על המיטה שלה מניחה את ידיה על פניה
"למה אני כאן?"
"את באמת לא יודעת?"
אני שואל בהלם שהיא לא קלטה עדיין
"יודעת מה?"
"אני איידן דלוס הבן של לוקאס דלוס ראש המאפיה של אנגליה"
"אז? איך זה קשור אליי? מה אתה רוצה ממני?"
"את ביתו של גבריאל דילורנטס ואביך חייב לנו כספים רבים, אז חשבתי לעצמי להחזיק בך בתור בת ערובה אם אהיך לא ישיב את הכסף שהוא חייב לנו את תמצאי את מותך"
"אני מצטערת לאכזב אותך אבל לא אכפת לו ממני"
"אז כנראה שנצטרך לגלות"
"אני אמות אתה לא מבין עדיף לך להרוג אותי כבר עכשיו"
במשך כמה רגעים עמדתי דומם, נדהם מכך שהנערה היפייפיה הזאת שלא יוצאת מראשי מהיום שבו ראיתי אותה לראשונה מוכנה לוותר על חייה בכזאת קלות"
"החיים שלך לא חשובים לך?"
"לא, לא נותרה משמעות לחיי אני גרה לבד מגיל 14 משוטטת ברחובות ומפרנסת את עצמי אז לא לא אכפת לי וחוץ מזה שאיתי לא תשיג את מה שאתה רוצה"
"נראה בנתיים תנוחי פרפר אני אקרא לך כשיהיה ארוחת צהריים"
אני אומר ויוצא יותר נכון בורח
מה אני אמור לעשות מכאן? חשבתי שזה יהיה קל ומהיר כנראה שטעיתי
*********
במהלך השעות שעברו אני חושב על דבריה ומחליט להשתמש בה כדי להשיג את מבוקשי. אבל לא כבת ערובה אלא כמישהי שמכירה את גבריאל מקרוב, כדי לומר לי מה צריך לעשות על מנת להשיג את הכסף ממנו.
גייסון מוריד את אליסון מלמעלה היא יורדת במדרגות וליבי שוב מחסיר פעימה אני מרגיש שאני לא אני לידה שאני רך יותר כשהיא לצידי.
"אני שמח שהצטרפת"
"שמחה שיכולתי רגע לא יכולתי יותר נכון הוכרחתי!"
"בכל אופן העונג כולו שלנו"
אני אומר ומכניס כפית לפה מסתכל עליה כל הזמן
"גייס מה אתה עושה היום?"
"לא משהו מיוחד למה?"
"יכול להיות שאני אצטרך ממך משהו"
"אוקיי"
אליסון לא אוכלת ואני מתחיל לדאוג שהיא לא נכנסת לדיכאון או לשביתת רעב
"למה את לא אוכלת פרפר? האוכל לא טעים לך?"
"לא בא לי"
"אין לו באלי או שאני אדחוף לך בכוח ואני מסוגל אז"
"בואי נגיד שכדאי שתוכלי הוא באמת מסוגל" ג'ייסון אומר ועוזר לי
היא מכניסה כף לפה ואני נרגע ומחייך אליה
"אוהבת?"
"כן זה טעים"
"אני הכנתי" אני אומר בגאווה צופה בה יורקת מפה
"היי! מה נסגר תאכלי"
"אם אתה הכנת את זה אני לא נוגעת בזה מר דלוס היקר"
"אין בעיה פרפר, גייסון פנה לנו את החדר בבקשה"גייס ממהר לצאת ומשאיר אותי עם אליסון לבד
"זה רק את ואני עכשיו פרפר"
"זה נהיה גרוע מרגע לרגע"
"מה הקטע שלך?"
"אני שונאת אותך" היא אומרת מושכת כל הברה כל אות ואות
"את יודעת בנות אחרות היו מתות להחליף אותך ולהיות איתי גם אם זה כשאני חוטף אותן"
"אז שיתחלפו"
"תגידי לא נראה לך שיש בזה משהו קצת סקסי?"
"איתך ממש לא"
"אוקיי סיימנו שיחה תכניסי כף לפה!" אני אומר רציני מפחיד אותה עם הטון דיבור שלי
היא מכניסה ומתחילה לאכול ואני אוכל גם כן
"למדת בעבר בישול?"
"לא למה אני לא יכול להיות טוב סתם ככה?"
"אתה לא נראה טיפוס של בישול או בכלל של דברים שמחים"
"האמת שאני אוהב הרבה דברים אבל הנסיבות מזמנות דברים אחרים"
"כמו מה? מה אתה אוהב?"
אני קולט שהיא מפתחת שיחה שזה דבר טוב אני צרחכה להפוך אותה לידידה שלי אם אני רוצה שהיא תעזור לי במשימה
"אני אוהב לבשל וגם לשיר אני יודע לנגן על גיטרה"
"באמת? אולי תנגן לי? תמיד רציתי לשמוע מוזיקה שיוצאת ככה מולי וחא דרך טלפון"
"אולי בפעם אחרת עכשיו די לדבר עליי מה איתך? מה את אוהבת לעשות?"
אני אומר נזכר שאבי תמיד אמר לי לא לחשוף על עצמי הרבה פרטים לאנשים כי ככה אני הופך לפגוע לחלש
"אני אוהבת לרקוד ואת האמת שגם אני אוהבת לשיר"
"אולי תשירי לי?"
"אולי בפעם אחרת" היא אומרת משתמשת במילים שלי
"אוקיי הבנתי יודעת מה, היום בשעה 10 תפגשי אותי בחדר הראשון שבקומה השלישית"
"אוקיי"
"עד אז אני לא אראה אותך יש לי סידורים לעשות אלכס יקח אותך לחדרך"
אני אומר ויוצא שומע אותה מקללת אותי
הליה הולך להיות משוגע ויפה
אני חושב בראשי

ועוד פרק הגיע לסיומו....
היוש מה קורה? שימחתם אותי עם כל התגובות והלייקים!!!!😍
פורים שמח מי שהתחפשה היום למה התחפשתן???? תכתבו לי בתגובות אני אשמח לשמוע
45 לייקים
20 תגובות
שוטו ❤