pieces of goodnes 2

chapter 1

להשמעה-ex's and oh's
הרעש של המסיבה התגבר אני וגייסון החבר הכי טוב שלי מזה 18  שנה יושבים בבר מסתכלים על הבנות שרוקדות ברחבה.
אני שואף עוד מהסיגריה ונושף את העשן החוצה מתענג על הרוגע שהיא מביאה לי
"אז מה נסגר עם אבא שלך בסוף?"
גייסון שואל אותי ולוקח עוד שאיפה מהסיגריה
אני שותה מהוודקה שמונחת לי על הבר ומסתכל עליו.
"אותו בולשיט כמו תמיד אתה לא מספיק טוב בלה בלה בלה אתה צריך להבין שבתור היורש לעתיד יש לך אחריות"
"ומה אמא שלך היפה אמרה?"
אני מרגיש את העצבים מתפסים לי במעלה הגרון ואם זה לא היה גייסון ממזמן הוא גם היה חוטף
"בשבילך היא גברת דלוס לא יפה"
"הו איידן אתה צריך להרגיש מוחמאה שגם בגילה היא עדיין יפה"
"אמא שלי תמיד תישאר יפה ורק לי ולאבא שלי יש את הזכות לקרוא לה ככה" אני אומר בשקט עם הטון העצבני שלי שכולם מפחדים ממנו
"אוקיי אוקיי נו מה היא אמרה?"
"כמו תמיד אני לא מבין למה אתה ממשיך לשאול. תעשה מה שטוב לך בן"
הוא מהנהן לעברי וחוזר להביט בבר וכך גם אני מבטי נפגש עם זוג רגליים ארוכות ושיער בלונדיני ואני בלי היסוס הולך אליה
"אז מה יפה כמוך עושה כאן?" אני לוחש באוזנה והיא פוגש במבטי וכמו תמיד אני מבין שהקסם שלי פועל
"אממ רוקדת ברחבה ועכשיו נמצאת איתך" היא אומרת בפלירטוט וקורצת לי
"למה שלא נמשיך את זה בחדר הסמוך?"
ושוב כמו תמיד היא נופלת כמו בחורות רבות לפניה ברשת שלי ואני נהנה מהסיפוק.
**********
אני קם בבוקר עם כאבי ראש נוראים בחדר שאני לא מזהה, כשבחורה בלונדינית שוכבת לצידי אירועי הלילה הקודם עולים במוחי וחיוך נפרס על שפתיי.
אני לוקח כדור נגד כאבי ראש ונכנס לאמבטיה שבחדר ומתקלח, לאחר מכן אני לובש את הבגדים שלבשתי לילה קודם. הבחורה עדיין בחדר רק שעכשיו היא ערה.
"היה לך כיף אתמול?" אני שואל וקורץ לעברה היא נושכת את שפתיה
ועכשיו כשאני מסתכל עליה מקרוב כשאני פיקח אני לא מבין מה מצאתי בה
"מאוד"
"יופי" אני אומר לוקח את הדברים שלי והולך כשאני ליד הדלת היא שואלת באכזבה
"חכה לאן אתה הולך?"
"לבית שלי. מה חשבת שזה?"
"אממ לא יודעת"
"מציון פשוט אל תחשבי אצלי הכל חד פעמי"
אני יכול להישבע שדמעות עולות בעיניה
"רגע לפחות תגיד לי איך קוראים לך"
"איידן. איידן דלוס" אני אומר והולך לא מחכה לשמוע מה שמה
בדרך אני מסמס לגייסון שיבוא לקחת אותי.
הוא מסמס לי שהוא שתי דקות אצלי אז אני מחכה לו במדרכה,
כשהוא מגיע שירים מהאוטו שלו נשמעים בווליום וראשי מתחיל לדפוק שוב.
"כבה ת'שירים!" אני אומר בעצבים ותוך כדי מעסה את ראשי הכואב
הוא מכבה ופונה להביט בי
"מישהו קם עצבני הבוקר חכה זה לא הבוקר זה תמיד ככה"
"ממש מצחיק סע כבר"
"מה עם תודה גייסון או אתה הגיבור שלי גייסון"
הוא אומר בחיקוי של אישה
"שתוק ופשוט סע"
"אוקיי יש לך מזל שאתה כמו אח בשבילי אחרת..."
"אחרת מה? אתה לא יכול לעשות לי כלום אם כבר אני זה שיכול לעשות לך בתור היורש של המאפיה"
"צודק" הוא אומר בתבוסה ואנחנו צוחקים
"לפחות איך היה הבילוי אתמול בלילה?"
"סביר לא משהו סתם בזבוז זמן"
"אמא שלך דאגה לך"
"כמו תמיד אני כבר בן שמונה עשרה היא לא צריכה לדאוג לי אבא שלי לא דואג"
"אתה יודע איך היא"
"כן אבל עדיין זה מעצבן"
אנחנו מגיעים לבית שלי יותר נכון ווילה כפי שגייסון אומר. הוא מוריד אותי וקובע להיפגש איתי בערב אני מהנהן והוא נוסע לדרכו
למרות כל הפאר הקומות והחדרים ושלא אשכח גם הבריכה, בעיני זה הבית שלי מקום המבטחים שלי ששם אני אני באמת ולא משנה מהו הגודל של הבית.
אני נכנס וישר אמא שלי רצה אליי חיוך שאני לא יכול לשלוט בו עולה על פניי.
גם עכשיו בגיל 41 היא יפייפיה, הכי יפה מכל הבנות שיצאתי או פגשתי בימי חיי.
"דאגתי לך? איפה היית? אתה רעב?" היא ממטירה עליי שאלות ולרגע סחרחורת תוקפת אותי
"רגע לאט אמא שלאלה שאלה"
"אוקיי בוא נשב" היא אומרת כשהיא מושכת אותי לספה
"איפה היית?"
"בחדר במועדון"
אני אומר ורואה איך פניה היפות מתעוותות
"אני עדיין אני נושם וקיים" אני אומר בתגובה למבטה
"אתה יודע שאני לא אוהבת שאתה עושה את זה"
"הו אמא לא את זה עכשיו"
"את מה?" היא שואלת בתמימות ודאגה
"את השילה הזאת של- אני לא רוצה שהבן שלי יהיה בלה בלה"
"אוקיי לא עכשיו תעחה להתקלח ולהתלבש ואז תרד לאכול" היא אומרת בחיוך
"אני לא ילד קטן אני בן 18"
"ובכל זאת אתה תמיד תישאר הילד הקטן שלי"
אני נולה במדרגות וצועק לה בתגובה:
"היי זה לא אשמתי שאני בן יחיד"
"צודק" היא אומרת וצוחקת את צחוקה היפה
חמימות מתפשטת בתוכי ואני יודע שאני צודק כי אני תמיד צודק
כמו שתמיד אבא שלי היה אומר- "תמיד אתה צודק תלמד בן, ככה זה כשאתה היורש של המאפיה"
אני מתקלח ולובש חולצת בסיס קצרה בצבע לבן וגינס שחור עם נעליי אדידס
כשאני יורד למטה לא רק אמא שלי יושבת בשולחן אלא גם אבא שלי וממנו אי אפשר להתחמק או כמו שהוא אומר אסור.
"היי אבא" אני אומר בקלילות מקווה שיוותר לי ולא יתחיל לתשאל אותי הוא מרים את עיניו מהעיתון שבידיו.....
אז עונה שנייה התחילה🎉🎊🎉
תמשיכו להגיב ולדרג חשוב לי לראות שאתם כאן עדיין וממשיכים לקרוא...
ולעניננו מה לדעתכם יקרה? מה לוקאס יגיד לו? הוא יותר?
כל זאת ועוד בפרק הבא....
(נ.ב-שווה לעקוב אחריי כדי להיות בעיניינים)