pieces of goodnes 2

chapter 8

להשמעה-only you
כשאני קם בבוקר אירועי לילה קודם חוזרים אליי ואני נזכר כמה אידיוט הייתי.
הקול שלה מתנגן במוחי ואני יכול להישבע שאין עוד קול מושלם כמו שלה.
אני מתקלח ומתלבש בבגדים קיציים חולצה קצרה בצבע תכלת ירוק שמדגישה את עיניי ומכנסיים לבנות קצרות.
אני הולך לחדרה ודופק בדלת
"כבר!" היא עונה וממהרת לפתוח חיוך מושלם ניצב על פניה אך ברגע שהיא רואה אותי הוא נעלם.
"איידן" היא אומרת בקול אדיש שבאופן די מוזר מכאיב לי
"מה אתה רוצה?"
"שתתלוי אליי לטיול"
"ומה גורם לך לחשוב שאני ארצה ללכת איתך לטיול?"
"כי אני מבקש יפה?"
"אם לא הייתי כלואה בכלוב שלך הייתי סוגרת לך את הדלת בפנים"
"מזלי שאת בכלוב שלי"
"אוקיי אני אתרגן וארד למטה"
"מצוין פרפר"
היא מזעיפה פנים לשם שהצמדתי לה
אבל לא אומרת כלום אולי כי כבר נמאס לה להגיד.
אני יורד ומחכה לה בסלון אלכס מגיש לעברי טלפון
"תן לי לנחש זה אבא שלי?"
"כן אדוני"
"זה איידן רק איידן"
הוא לא אומר כלום ומושיט לעברי את הטלפון
"היי אבא"
"בוקר טוב איידן איך מתקדמות המשימות?"
"אני רק בראשונה"
"מה לוקח כל כך הרבה זמן?"
"היא לא מועילה לי, לגבריאל לא אכפת ממנה"
"איך זה שלאבא שלה לא אכפת ממנה"
"היא גרה ברחובות מגיל 14 מסתבר"
"אז תהרוג אותה ותדרוש את החוב מאביה ישירות"
"אני לא מתכוון להרוג אותה אני לא כמוך אבא ואני חושב שאתה יודע את זה"
אבי שותק ואני מבין שפגעתי בו
"אני אסדר את זה שאר הדברים, המשימות יעברו חלק"
"אוקיי בן בהצלחה" הוא אומר ומנתק ואני מבין שפגעתי בו ושלא הייתי צריך לדבר אליו ככה
"אוקיי אני מוכנה" אליסון אומרת
"מצוין בואי נלך פרפר"
אלכס מכין לי את המכונית שאני נוהג בה ואני פותח לאליסון את הדלת וחוגר אותה
"שימי לב ברגע שסגרתי אף אחד לא יכול לפתוח, גם לא את. יש לו את הטביעות ידיים שלי ככה שאם את רוצה לברוח זה לא יהיה מומלץ"
היא נאנחת ומסיטה את מבטה ממני.
אני נכנס ונוסע
"אז לאן הולכים?" היא שואלת מבלי להזיז את מבטה מהחלון
"לסגור חשבון עם גבריאל"
פיה נפער מפחד
"לא אכפת לא ממני"
"מי אמר שאני משתמש בך כפתיון? את הולכת לעזור לי להחזיר את החוב"
"איך הוא לא מכיר אותי שכחת?"
"אבל את אותו ובדיוק בגלל זה את תעזרי לי"
"וכשאני מסיימת את חופשיה?"
משהו נצבט בתוכי ואני מהנהן לעברה
"כן את חופשיה"
"אם כך בוא נתחיל לעבוד"
אנחנו מגיעים לכתובת שאבי הביא לי ואין איך לתאר את המקום יותר טוב מאשר לומר שפח יותר נקי ויפה
"מה הולך פה?"
"אמרתי לך" אליסון לוחשת
אני משאיר אותה במכונית ויוצא דופק בדלת ופוגש איש שמזכיר את אליסון
"גבריאל דילורנטס?"
אני שואל למרות שאני יודע שזה הוא
"מי השואל?"
אני מוריד את משקפי השמש שלי ולובש על פניי הבעה רצינית
"דלוס, איידן דלוס" הוא ממהר לסגור את הדלת אבל אני מהיר יותר אני שולף לעברו אקדח והוא ממהר להשתתק.
"ידיים למעלה"
אני מצווה והוא מרים בחשש
"פרפר אני חושב שעכשיו תורך" אני אומר לאליסון ופותח לה את החגורה והיא ממהרת לעברי. היא שמה את הכובע שנתתי לה ומשקפי שמש, כדי שאביה לא יזהה אותה.
היא נכנסת באלגנטיות לדירה ומוציאה לי את הכסף שאביה חייב לי
"מאיפה אתם יודעים איפה הכסף שלי?"
"להמשיך לשתוק!" אני מצווה עליו כשהכסף במכונית אני ממהר להיכנס גם, חוגר את אליסון ולפני שאני נוסע יורה באביה.
היא משתנקת ודמעות יורדות בעיניה
"אני מצטער הייתי חייב" אני אומר ומלטף את לחיה והיא ממהרת להרחיק את ידי
"אל תיגע בי, רוצח!"
אני מוריד אותה כפי שהבטחתי לה ונוסע מבלי להסתכל אחורה
ידעתי שזה מה שיהיה רק לא ידעתי שזה כזה יכאב...
עכשיו הפכתי מידיד לאויב ושום דבר לא יכול לשנות את זה
.
.
.
.
.
.
.
.
.
.
Hello!
איך הפרק?
מקווה שאהבתם בכל מקרה אני אחרי פסח נכנסת לתקופת בגרויות אחרונה סוף סוף, כמה כיף להיות שמיניסטית (מתנשאת יש לומר)
אז פרקים יעלו בתדירות נמוכה אני אשתדל לעלות כל שבוע
70-לייקים
32-תגובות
יאללה תפציצו זה עוד יותר יגרום לי לעלות מהר...
❤❤❤