"רוי! תפסיק לקחת לי את הדיסקים!" אחותי צעקה מהקומה השנייה.
"הא??? למה שאקח ממך את הדיסקים?!" צעקתי אליה מהמטבח.
"לדיסקים שלי אין רגליים אתה יודע!" שוב היא צעקה.
אחותי היא מבולגנת, היא לא זוכרת תמיד איפה היא שמה את הדיסקים שלה, או את הדברים האחרים שלה, כמו שיעורי בית וחומרים למבחנים. היא לא שמה לב אבל היא תמיד מניחה את הדברים האלו במגירה שלה שמתחת לארון, אני זוכר שפעם חיפשתי בשבילה את הספר למתמטיקה, היא באמת מפוזרת...
עליתי לחדרה, היא זרקה את השמיכה שלה מעל המיטה ופוסטרים ומגזינים היו מפוזרים על הרצפה החלקה. חדרה של אחותי מלא בפוסטרים של זמר שהיא ממש אוהבת, כוכב פופ בשם... אני לא זוכר ממש... זה היה ניק משהו? למרות שהיא חופרת עליו המון, כבר שלוש שנים, אני לא זוכר את השם שלו, טוב, זה מראה את קשר הדם ביני ובין אחותי, שנינו שוכחים דברים די בקלות. פתחתי את המגירה שבה היא תמיד מכניסה את הדברים שלה ואז שוכחת מהם, היא ראתה את הדיסקים וחיבקה אותי חזק.
"רוי הצלת אותי ממוות!!! אתה מדהים!!! תודה!" היא צרחה ובכתה.
"זה כולה דיסקים..." אמרתי מיואש ואני ואחותי ירדנו למטבח ואכלנו את האוכל שאמנו הכינה לנו.
אמי לא תמיד בבית, היא התגרשה מאבי, ואני ואחותי לא ממש פוגשים אותו כי הוא גר בחו"ל, הוא גר בקנדה. אמי עובדת כל יום עד מאוחר, וכשהיא חוזרת לבית, כבר כולנו ישנים. אמי מכינה לנו אוכל בבוקר ונותנת לנו לחמם אותו בערב. לפעמים, יש מקרים שאני ואחותי צריכים לקנות אוכל מבחוץ, לרוב זה קורה כשאמי לא יכולה להכין בבוקר כי היא ממהרת. לפעמים תהיתי, אם הוריי לא היו מתגרשים, המצב יהיה אותו הדבר?
"רוי, למה אתה לא אוהב זמרים או מודלים אחרים?" שאלה אחותי משחקת באוכל עם המזלג ובוהה בי.
"אני כבר אמרתי לך למה, הם פשוט אגואיסטים שחושבים רק על עצמם ועל הכסף שלהם." אמרתי לה עוצם את עיניי וממשיך לאכול בטוח במה שאמרתי.
"זה לא נכון! אתה לא יודע מי הם, איך אתה יכול לשפוט אותם?!" אחותי התעצבנה וקמה מהשולחן כאשר האוכל כמעט נפל על בגדיה.
"תירגעי קלייר... זאת דעתי ואת שאלת, קיבלת תשובה ממני, תכבדי." אמרתי ושמתי את הצלחת שלי בכיור. "כשאת מסיימת לאכול, תגידי לי, אני אשטוף לך את הצלחת, טוב?"
חייכתי אליה חיוך גדול, למרות שהיא התעצבנה, ואני גם הייתי צריך לריב איתה, החלטתי שלא להתעצבן. אני בטוח שאם היו אומרים לי דברים כאלו הייתי מתעצבן גם, אז כיבדתי אותה וחייכתי אליה.
"למרות שאני התעצבנתי עלייך וצעקתי עלייך, אתה עדיין מחייך..." אחותי קלייר אמרה.
"אני לא אתעצבן עלייך בגלל שהתעצבנת עליי, אני מבין אותך לגמרי, הדברים שאמרתי היו קצת אכזריים אבל זה מה שאני חושב, אני בחיים לא אריב אתך על דברים כאלו קלייר." אמרתי לה וחייכתי אליה, ליטפתי את ראשה והלכתי לחדרי.
YOU ARE READING
The Feelings of My Guitar- Hebrew- BoyxBoy
Romance(הסיפור הזה הוא בשביל לחדד את כישורי הכתיבה ולנסות כמה שיותר להשתפר, אני לא יודעת כל כמה זמן אני אכתוב פרק אבל אתם יכולים לשלוח הודעה ולשאול לגבי הפרק. ממש אשמח לעצות בשביל להשתפר, תודה רבה). --- זה רגיל לאהוב מודלים, זה רגיל לתלות פוסטרים שלהם בגלל...
