כמה זה מוזר, שנשמה יפה עולה לצד נשמה פחות יפה, אבל לאף אחד לא אכפת. כולם עסוקים בשיט שלהם, בנורמה שלהם, במקום להתייחס ולנסות לראות כמה מוזר זה.
הקבר שלה היה כמו כל יום, שקט לפני סערה, ואני עומד ממול, מחליט אם הזמן להתערב הגיע. אבל, לא, זה לא הזמן שלי. אני צריך לחכות. הלב עוד לא מוכן. הסוס עוד לא התאושש מהרכיבה האחרונה.
היילי סלין
החברה הכי טובה שלה מולה, מתחת לאדמה, והיא מחזירה מספר פרחים סגולים, כי היא יודעת כמה התאים לריין הצבע הסגול.
היא התיישבה, רכנה אל הקבר של חברתה הטובה, והניחה את הפרחים הסגולים שהביאה על הקבר, לצד פרחים אחרים. היא התבוננה, כאילו הכל רק חלום רע ובקרוב תתעורר. אבל היא באמת הייתה שם.
״תמיד חשבתי שאני זאת שאמות לפנייך, אשר לי יש סרטן ואת היית בריאה כמו שור. האם לקחת את המחלה שלי ומתת במקומי? זה מתאים לך, להתנהגות שלך. מתה בעודך עוזרת לאחרים. אבל לא, את תלית את עצמך, את כבר אינך כאן, אינך אתנו. את לא תהיי בחתונה שלי, או בלידה הראשונה שלי; אם אחיה עד אז.
היית החברה הכי טובה שלי בגלל שאת היית את, תמיד עוזרת ובתוך תוכי האמנתי שאת רק שלי, שאני הבחורה שלך, החברה הכי טובה שלך, הנפש שלך, שכשלך כואב, לי כואב. אף פעם לא היה לך כואב, הייתי צריכה להבחין אז בבעיה.
הסתרת את זה כל כך טוב, חברתי היקרה. רייני שלי, ריי-״ קולה נקטע כשהתייפחות לא צפויה הגיעה והשתלטה על דבריה.
״חברתי הטובה כבר לא פה יותר, אני לא מוצאת סיבה לחיות. לא הייתה לי משפחה, לעולם, לא היה מישהו שיאהב אותי ואני תמיד נאחזתי בך. הלכת, ואני רוצה למות כי הלב דואב, הגוף מתחנן להפסקה והידיים שלי רועדות. כואב לי. כואב לי. כואב לי אז למה הלכת?
למה הכאבת לי?
למה השארת אותי כה כאובה מאחור?
השארת אותי לסבל, אפילו לא נותנת לי פתק עם סיבה לחיות... אז תגידי לי, חברה טובה שלי... מה הסיבה שלי לחיים עכשיו?
מה הסיבה לחיים כשהלב בודד וזועק לעזרה אבל המציל היחידי שיכול להציל אותו, נמצא רחוק מדי מפה.
ספרי לי.
שאצטרף אלייך? משעמם לך שם?״
היילי החזיקה את חזהה, בכאב, הדמעות לא פסקו וצעקה נפלטה מגרונה.
״ככה מרגישים כשהלב שלך נעלם?״ חיוך עצוב וסובל עלה על פניה.
YOU ARE READING
The Last Flower (Straight line)
General Fiction-"We're like balloons, we also explode at the end." הם התפוצצו, אחד אחרי השני, כמו בלונים, היה רק צריך לדקור מחט בעורם ואין יותר אוויר. בני אדם הם כמו בלונים - בסופו של דבר גם הם מוצאים את עצמם ללא אוויר ומה שנשאר מהם אלו רק השרידים. ריין באלטר, תלמ...
