6.5.2017, 22:22
*****
"עושה את דרכי הביתה", אני אומר,
"לא הולך להיות לבד", לעצמי אני משקר,
"כי אני הולך לעיירתי הקטנה", אני ממלמל בערגה,
"עיירה שכבר נשרפה."
ואז
לפתע אני חושב
שאלך לגיהנום
רק בגלל שהתאהבתי במישהו
ולא במישהי
אבל המחשבה השקרית הזו
חולפת לה מהר.
"ואולי", המחשבה המפחידה ממלמלת לי בצורה מפחידה,
"העיירה נשרפה
רק בגללך?"
ואני לא חושב כך.
ממש לא.
ואני נלחם ונלחם
אבל עזרה
אני לא מקבל.
עזרה להילחם
במחשבות הרעות.
כי יש לי חיים לחיות,
אמריקה.
יש לי חיים לחיות.
*****
אז פיתחתי טכניקה חדשה. הרבה יותר טובה מהקודמת. איך יצא?😆
- ❤, שירה -
YOU ARE READING
ANYONE, PLEASE!! (כמה קצרים, להנאתכם) ✔
Poetry/ / זוכה תחרות פרסי החורף 2017-18 / / ***עדכון חשוב: הספר לא מתעדכן יותר (הטומטומים בוואטפד לא מרשים יותר ממאתיים פרקים). לשירים ולקטעים חדשים, אתם מוזמנים להיכנס לספר הקטעים השני שלי! תודה רבה❤*** "וכך יוצא שהמציאות יותר הזויה מהחלום." אני לא אגיד...