1.2.2017, 17:27
*****
ואחרי שכתבה להם את המכתב
הניחה אותו על השולחן
לקחה את תיקה
ויצאה מהדלת
לתמיד.
לא ליום
לא ליומיים
לא לשבוע
לתמיד.
והם נעצבו כל כך
חשבו לרגע על מה שעשו
והסיקו שלא עשו כל רע
הרי קנו לה כל מה שרצתה
וגם מה שלא רצתה
הם קנו לה את כל מה שהכסף קנה.
והם לא הבינו
שבחוץ
יהיה לה את מה שכסף לא יכול לקנות
אהבה.
וקודם
עוד הייתה להם תחושה רעה
לא אהבו את החברים שלה
את מי שאיתו הסתובבה
אבל לא יכלו לכלוא אותה בבית.
לא יכלו למנוע ממנה לצאת.
כל מה שהיה להם לעשות
זה לכעוס
לכעוס עליה מאוד
ולגרום לה לברוח
ולהאשים את עצמם
שלא קנו לה יותר מתנות.
*****
איזה שיר מקסים.
התכוונתי לשיר של הביטלס ששמתי בהתחלה!
- ❤, שירה -
YOU ARE READING
ANYONE, PLEASE!! (כמה קצרים, להנאתכם) ✔
Poesía/ / זוכה תחרות פרסי החורף 2017-18 / / ***עדכון חשוב: הספר לא מתעדכן יותר (הטומטומים בוואטפד לא מרשים יותר ממאתיים פרקים). לשירים ולקטעים חדשים, אתם מוזמנים להיכנס לספר הקטעים השני שלי! תודה רבה❤*** "וכך יוצא שהמציאות יותר הזויה מהחלום." אני לא אגיד...
