11.6.2017, 00:38
*****
כל יום הוא עוד שקר לבן
אומר לעצמי שאני מסתדר מצויין
ועכשיו אני בפינת החדר, יבבה חנוקה
תחת השלג נחנקת האדמה
וממנה אני לא שומע אפילו מילה.
ֹ
קם מהפינה, יוצא לסיבוב על גלגלים
אך לא מבחין בשום סימן חיים
עץ חָג - הָמוֹלָד עם אורות מהבהבים
יכולתי להצליח, אך נכשלתי באחת
אני מפסידן עם כתר רע
פוחד לקפוץ למים, כי אולי אטבע.
ֹ
אני הוא מלך עיירה קטנה
שמחפש עצמו בשממה
וכך אסחוב את משקלי, עד שאמצא את עצמי.
ֹ
חשבתי לעזוב, אבל אין לי מושג
מה אם אלך לאיבוד בשוגג?
אני חושב שאשאר בשדרת השממה
אתמסטל רק אני בשכונה, לבדי, ואמלוך על עיירת ראשי.
לא קופץ למים, מפחד שאטבע.
ֹ
אני הוא מלך עיירה קטנה
שמחפש עצמו בשממה
וכך אסחוב את משקלי, עד שאמצא את עצמי.
ֹ
אני הוא מלך עיירה קטנה
שמחפש עצמו בשממה
וכך אסחוב את משקלי, עד שאמצא את עצמי.
YOU ARE READING
ANYONE, PLEASE!! (כמה קצרים, להנאתכם) ✔
Poezja/ / זוכה תחרות פרסי החורף 2017-18 / / ***עדכון חשוב: הספר לא מתעדכן יותר (הטומטומים בוואטפד לא מרשים יותר ממאתיים פרקים). לשירים ולקטעים חדשים, אתם מוזמנים להיכנס לספר הקטעים השני שלי! תודה רבה❤*** "וכך יוצא שהמציאות יותר הזויה מהחלום." אני לא אגיד...
