14.2.2017, 16:06
*****
כשאתה שבור
אתה לא רואה את העולם.
אתה רואה את הגשם
ואת השמיים האפורים
את השמש שלא באה
ושומע כינורות בוכים
או סתם דברים שנשברים לחתיכות
בגלל שמישהו מטיח אותם בכעס על הרצפה
לא רוצה לחכות
לכעס שיעבור.
הכעס אומר לו לעשות את זה עכשיו
והאדם המסכן
מקשיב לו
ומשתיק את ההיגיון
ושוכח
שיום אחד
ההיגיון ינקום
ויכה בו
על זה שנתן לכעס לשלוט עליו.
הוא ייתן לו חרטה
שתשלוט עליו
בדיוק כמו שהכעס עשה לו קודם.
אבל חשוב שיזכור
שהכול עובר
שהכול זה תקופות בחיים
שהשמש עוד תאיר בשמיים
ותשרוף אותו
בדיוק כמו שהוא אוהב.
*****
לא, זה לא קשור לוולנטיינ'ס דיי.
עבר עליכם יום נוראי ועדיין מרגישים כמו בני תשע מתוסכלים מינית בגלל שאין להם בן זוג היום? הנה השיר שנדבקתי אליו ביומיים האחרונים (עם הסרטון המוזר בקטע אחר) שיעלים לכם הכול:
YOU ARE READING
ANYONE, PLEASE!! (כמה קצרים, להנאתכם) ✔
Poesía/ / זוכה תחרות פרסי החורף 2017-18 / / ***עדכון חשוב: הספר לא מתעדכן יותר (הטומטומים בוואטפד לא מרשים יותר ממאתיים פרקים). לשירים ולקטעים חדשים, אתם מוזמנים להיכנס לספר הקטעים השני שלי! תודה רבה❤*** "וכך יוצא שהמציאות יותר הזויה מהחלום." אני לא אגיד...
