11.2.2017, 1:06
*****
תמיד אהבתי את הלילות המתוקים האלה
שבהם אתה חוזר מאוחר
ממשהו גדול
שעשית בו המון כיף
ואתה עם הרגשה שמחה בלב
ואתה מצחצח שיניים
מחליף לפיג'מה
ונכנס למיטה
ומצפה לחלומות המתוקים
שיבואו אליך עכשיו
ויעטפו אותך כמו שמיכה
כמו כל השקרים שאתה מספר לעצמך כל יום
רק שזה יותר טוב
ומעלה חיוך אמיתי על הפרצוף
ומזכיר את הילדות
ואת השמחה.
אז הם באים
ואתה נרדם בהרגשה טובה
ולמחרת
אתה לא רוצה שאף אחד יעיר אותך;
אתה מתעורר בצהריים
לבד
מהאור החמים שנכנס מהחלון של החדר שלך
ואתה זוכר את החלומות המתוקים
כל פרט ופרט;
או שאתה רק מנסה
ולא מצליח
ומתאכזב קצת
וזה כבר פחות נחמד.
YOU ARE READING
ANYONE, PLEASE!! (כמה קצרים, להנאתכם) ✔
Poesía/ / זוכה תחרות פרסי החורף 2017-18 / / ***עדכון חשוב: הספר לא מתעדכן יותר (הטומטומים בוואטפד לא מרשים יותר ממאתיים פרקים). לשירים ולקטעים חדשים, אתם מוזמנים להיכנס לספר הקטעים השני שלי! תודה רבה❤*** "וכך יוצא שהמציאות יותר הזויה מהחלום." אני לא אגיד...
