31.7.2017, 0:40
*****
מה כבר קרה,
אדון מתוק שלי?
לא חשבתי שזה
יקרה,
אדון מתוק שלי.
לא חשבתי שאתאהב
דווקא בךָ.
בךָ,
אחד מכולם.
אני רוצה לראות אותךָ,
באמת.
אתה מזכיר
לי
את הים.
גלים-גלים שוטפים
אותי,
צבע יפהפה, אבל
הפעם
הם כועסים-כועסים כולם.
לא כמו הפעם
הקודמת,
כשהיו נעימים.
המלח ששורף
את העיניים
והנשמה.
ואת הנשימה
שכבר אבדה.
האוויר שלא
בא.
מאבדת
הכרה.
מתה
בבית-החולים
מטביעה.
אני מצטערת,
אדון מתוק שלי,
אבל מכרתי
הכל.
אפילו את
הרובה האהוב עליךָ,
זה שתירה
בי
איתו
כשלא אציית
לחוקיךָ
הנוקשים.
*****
ואני עוד חשבתי שבחיים לא אוהב מקהלות-נערים ששרות אופרות מהמאה השמונה עשרה:
- ❤, שירה -
YOU ARE READING
ANYONE, PLEASE!! (כמה קצרים, להנאתכם) ✔
Poesía/ / זוכה תחרות פרסי החורף 2017-18 / / ***עדכון חשוב: הספר לא מתעדכן יותר (הטומטומים בוואטפד לא מרשים יותר ממאתיים פרקים). לשירים ולקטעים חדשים, אתם מוזמנים להיכנס לספר הקטעים השני שלי! תודה רבה❤*** "וכך יוצא שהמציאות יותר הזויה מהחלום." אני לא אגיד...
