בת הכלאים פייג׳

פרק 15- מקסיקו חלק ב'

נ.מ פייג׳

חיפשתי את דרק בבר המשקאות של המועדון ואז כאשר ראיתי אותו בפינת הבר רצתי אליו מהר.
״דרק ראית את קאלי ופיטר״ שאלתי מותקפת פתאום בלחץ שתקף את רגשותיי,

״לא, למה?״ הוא אמר לי במעט אדישות כשהוא שותה את הכוס יין שהזמין מהבר משקאות,
״אני מרגישה שמשהו קרה" עניתי בחשש,

״מה זאת אומרת?״ הוא שאל ונרתע בידיעה שאם אני מרגישה משהו אז הוא נכון, ועוד יותר מזה תחושות הבטן שלי והאינטואיציה שלי אף פעם לא טועים,

״ראיתי פלאשבקים כאלה תמונות שהולכות וחוזרות" אמרתי לו במעט דאגה,
״מה זה אומר?״ שאל דרק בחשש שדאג להסתיר אך ללא הצלחה,

״שאני יודעת מה יקרה אם לא נרוץ עכשיו לכיוון הכספת וניקח את הקריסטל, דרק קייט כבר כאן״ סיפרתי לו בעודנו יוצאים מתוך רחבת הריקודים ורצים לעבר המסדרונות שמובילות לקריסטל,

״היי זאבה שלי תירגעי אני אשמור עלייך אני כאן״ הוא הרגיע אותי בעודו עוצר אותי ומלטף את פניי...

נ.מ קאלי

פקחתי את עיניי וראיתי שאני בתוך חדר, הרגשתי שאני כבולה בשרשראות, ראיתי את פיטר גם כלוא לצידי בשלשלאות,בייחוד לפייג׳ בגלל קייט שעלולה לבוא או שהיא אפילו כבר כאן.

״את בסדר?״ פיטר שאל אותי,
״כן, ואתה?״ עניתי ושאלתי, מנסה למצוא משהו כדי להשתחרר מהכבלי חשמל האלה,
״כן אם לא הייתי כלוא בשלשלאות האלה״ הוא השיב בקרירות,

״זה לא שכאילו אני במצב יותר טוב פיטר אם שמת לב?״ יריתי לעברו בתוקפנות,

"כן כן מה שתגידי אני בטא אם לא שמת לב ואת מתוקה שלי אלפא" הוא זרק בקרירות ששוב צבעה את עיניו,

"ולמה לעזאזל נראה לך שאתה יכול לנשק אותי?" שאלתי בתוקפנות, "למה את חושבת שעשיתי את זה?" הוא החזיר לי בשאלה, 

"כדי לעבוד על השומר שאנחנו איזה זוג מתלהב מהחיים" השבתי ונאנקתי כאשר אני מנסה להשתחרר מכבלי החשמל הרטוב.

"גם. אבל לא בעיקר בגלל זה" הוא ענה בחצי חיוך ערמומי וגילגלתי את עיניי.

ואז הדבר הכי פחות נורא שקיוויתי לו.

דמותה של קייט נראתה מולנו והתחלתי להיתקף בזעם נורא, כי ידעתי שזה אומר שכעת פייג' יותר בסכנה, כולנו יודעים למה קייט באה, היא באה כדי לקחת את השרשרת שעונדת פייג׳ וגם את הקריסטל ואם זה לא יגיע לידיים הנכונות זה יהיה מסוכן והסוף לא יהיה נעים בכלל.

״מה את עושה פה?״ שאלתי והתחלתי להיאחז בזעם,
״מה שאתם עושים פה״ קייט השיבה לי בהתגרות,
״קייט תיזהרי במה שאת עושה״ הזהרתי אותה כשעיניי מתחילות להתמלא בצבעם האדום זוהר,
״אחרת מה?״ היא עונה וצוחקת,

״קייט את כבר לא מפחידה, לכי תמצאי לעצמך חיים, חתיכת אומגה פחדנית״ פיטר זרק לה בהתגרות,
״חכה אני עוד אראה לך עד כמה אני מפחידה״ היא אמרה לו והתקרבה אליו,

אני נוהמת ושולפת את שיניי,
״כן ממש״ הוא השיב לה בקרירות ובאדישות שכבר אימץ לעצמו ממזמן,

״נחיה ונראה״ אני אומרת לה בקול שהפך במהרה לקול עמוק,
״אין בעיה ביי, ואני מקווה שפייג׳ מה זה תשמח לראות אותי״ היא הגיבה לבסוף כשעיניה מופנות אליי במבט מתגרה,
״שלא תעזי״ הזהרתי אותה שוב,

כשאני זועמת ומתקשה לשלוט בכל הרגשות שקשורים בזעם ובכעס שלי,

ואז קייט נעלמה כהרגלה בין הצללים עוד לפני שהספקתי להגיב  או לנסות להילחם...

נ.מ דרק

אני ופייג׳ היינו בדרך למצוא את הקריסטל ומן הצללים באה קייט בכדי להילחם בפייג׳,אבל אני תוקף במהרה ומונע ממנה לפגוע בה.

״רוצי לקריסטל״ הוריתי לה בשיניים חשוקות, כשאני נאבק  ונלחם תוך כדי בקייט ,

ופייג' רצה לכיוון הכספת בה שוכן הקריסטל, ובזמן הזה המשכתי להילחם נגד קייט.

״עכשיו זה הזמן שלך זאבה שלי!״ אני לוחש לפייג' בזמן שאני נלחם בקייט-

בידיעה שפייג' שומעת אותי בעזרת שמיעת הזאב שלה.

-סוף פרק 15-