בת הכלאים פייג׳

פרק 24-זאבה לבנה

נ.מ פייג'

אני וקאלי אומרות את הלחש חמש פעמים עד שמגיע גל עצום של קסם ונפתחת בפנינו דלת עץ עם כתבים בלטינית, העץ של הדלת נראה עתיק ומסביבו הגל הקוסמי ששומר על הדלת.

"אם קורה לי משהו ואני לא יוצאת מהדלת הזאת תמסרו לדרק לטום ולבנות שאני אוהבת אותם ואני אשמור עליהם לא משנה מה" הוריתי לקורה וללורה שיימסרו להם אם לא אחזור,

"פייג' תזכרי לא יותר משתיים עשרה דקות בפנים" קאלי הזכירה לי וחיבקתי את שלושתן בידיעה שאולי החיבוק הזה ,זה החיבוק האחרון שאחבק אותם לתמיד, פתחתי את הדלת ונכנסתי בפנים.

•••
הייתי שכובה על הרצפה, פקחתי את עיניי, שוב אותה ההרגשה שחבקה את רגשות ליבי לא פעם ולא פעמיים, בסמוך אליי חלקו השני של הנמטון הכל לבן, הכל מלא בפרחים ושושנים כל כך יפים,

שמתי את ידיי על עיניי הייתי כל כך מסונוורת מהאור הלבן שלפתע התפרץ אל מול עיניי, ואז שוב ההרגשה חזרה והתגנבה לליבי ההרגשה הזו הולכת וחוזרת.

יד מושטת לעברי ועוזרת לי לקום, המגע שלה היה כה מוכר לי,

כאילו היד הזאת נגעה בי מלא פעמים וזאת לא הפעם הראשונה, שני זאבים מתקדמים אליי בריצה הזאבים האלה היו מוכרים לי, אלה הוריי.

הם חזרו לצורתם המקורית עיניי התחילו להישטף בדמעות שכבר שטפו את פניי לצד הרגשות שהתערבבו לי געגוע עם עצב- לאנשים שאני הכי אוהבת בעולם שגידלו אותי לאדם טוב יותר, 

"אמא אבא!" צעקתי לעברם,

כשפניי כבר מוצפות בדמעות,

אני מחבקת אותם כה חזק כמו שמעולם לא חיבקתי אותם, הם לקחו אותי לשיח מלא ורדים סגולים, 

הורד הסגול הזה היה מוכר לי כי הוא הסמל הייחודי של משפחתי ושל השושלת שלנו משפחת ליאון.

"מה את עושה כאן פייג'" אבי שאל אותי, "מחפשת תשובות לגבי הנמטון, ולגבי החיזיון שהיה לי על טום, האם הוא גם המיועד?" שאלתי אותם בעודי מחזיקה את ידם,

"תקשיבי פייג' אין הרבה זמן, את וטום נבחרתם על ידי הנמטון לשמור עליו ועל הכוח שלו, את המיועדת וטום הוא הנבחר,

אם תשלטו בכוחו של הנמטון שעטף את ליבכם הוא ישפיע עליכם לטובה ולא לרעה, תמשיכי לשמור על טום ועל בנותייך ועל דרק, ותמסרי לקאלי שהיא עושה עבודה טובה ושהיא עומדת בהבטחה שלה, לשמור עלייך ועל טום" אמא אמרה לי ומשכתי את שניהם לחיבוק אחרון.

"מכאן את תצאי כזאבה לבנה בצורה שלמה; עכשיו אין דרך חזרה את זאבת כלאים והאלפא של הנמטון ואני אוהב אותך ואת טום תזכרי שאני ואמא תמיד תמיד נשמור עלייך ועל טום ועל כולם, אנחנו איתכם תמיד" אבי סיכם לעברי בלחש כשהוא מחבק איתי ונפרד ממני, התקרבתי לדלת בכדי לצאת ממנה, רצתי וקפצתי מהדלת של נמטון.

יצאתי בקפיצה מהדלת כאשר אני משתנה באופן מלא לזאבה לבנה עם ורד בצבע סגול, חזרתי לצורתי המקורית כבת-אדם והרגשתי את ראשי נחבט באדמת היער הדבר הבא שראיתי היה תמונות מעורפלות ומסך שחור.

נ.מ קאלי

פייג' התעלפה מהר מאוד אני והבנות הבנו שככל הצפוי היא איבדה הרבה כוח בזמן שהיא הייתה מעבר לדלת הנמטון, היא הייתה מחוסרת הכרה מה שגרם לי לחשוש מהנורא מכל שאולי היא לא תקום.

-סוף פרק 24-