לירוי
לא לזה רציתי להגיע..אבל לא שלטתי בעצמי.
הוא פגע באישתי ומי שפוגע בה פוגע בי.
היא סבלה מספיק בחיים שלה.כלי התקשורת היו כבר בחדר מעצר.
צלמים וכתבים , ידעתי שספיר יודעת מזה עכשיו."לירוי אשכנזי , מה יש לך להגיד על המקרה הזה?" החוקר שאל ואני הסתכלתי עליו בעיניים דומעות
יש לי אישה וילדים בהית לא מתאים לי להסתבך עכשיו
"הוא אנס אותה ! פקונדו הררה אנס את אישתי על הסט ! והיא שתקה" אמרתי בקול צרוד.
"אנחנו נזמן אותה לחקירה" הוא אמר ואני נעמדתי
"היא לא תדבר אני מכיר אותה ..אל תכניס אותה לזה אדוני השופט ! אתה יודע ששנינו מפורסמים הילדה שלי גם ככה סובלת מזה בבצפר" אמרתי והוא הסתכל עליי.
"היום בערב אני אגיע ונעשה את החקירה אצלכם בבית במקום שקט ובטוח" הוא אמר ואני הנהנתי קמתי הלכתי הביתה בליווי שני מאבטחים.
היא עמדה מולי מרוסקת במטבח מול כניסת הבית.
הורדתי את הראש לא מסוגל להביט בה.
"אתה במעצר בית עד סיום החקירה" אחד מהשוטרים אמר ויצא מהבית שלי.
משאיר אותי עומד קפוא מולה.
היא שתקה..השקט הזה הדבר הכי כואב ששמעתי .
" עדיף שתעזוב.." היא אמרה בשקט ואני הסתכלתי עלייה..לא יכול להוציא מילה.
"ארגנתי לך תיק" היא המשיכה לומר בלי להסתכל עליי .
נשענת על השיש של המטבח ומורידה את הראש"איזה תיק על מה את מדברת?.." שאלתי מותש.
היא שתקה..הדמעות לא איחרו לבוא.
היא לקחה את הג'קט שלה וקופסאת סיגריותויצאה מהבית.
יודעת שאני לא יכול לצאת אחרייה בגלל המעצר.השתגעתי!
החוסר אונים שלי הגיע לשיא .
נשברתי.העפתי כל מה שהיה בבית
"אבא?"
הקול הקטן והעדין של הבת שלי נשמע מפתח הבית.
היא נעמדה מולי מבוהלתספיר
אם הוא הגיע למצב הזה ..סימן שהוא שבור יותר ממה שחשבתי.
לא יכולתי להכיל את הכאב שלו..הכאב שלי גדול יותר .
משהו נשבר בנינו ממזמן ואני לא מסוגלת לראות את החיים שלי בלעדיו..אבל אני עושה את זה בשבילו.
אני מקולקלת ..הייתי תמיד מקולקלת מאותו היום שאח שלו אנס אותי.
אבל לירוי תיקן אותי.
שוב אני שבורה..והפעם אין לזה מרפא.
זה לא מגיע לו ואני משחררת אותו שיהיה מאושר..גם בלעדיי.
אני צריכה שקט לעצמי...
YOU ARE READING
יפה עד כאב עונה 2
Romanceההצלחה בשיא. אני שובר שיאים בכדורגל , ספיר ממשיכה לקטוף קמפיינים . ההצלחה והפרסום כבר חלק בלתי נפרד מהחיים שלנו. אלה שלוש השנים הטובות ביותר בחיים לנו. אבל שום דבר לא הכין אותנו לשנה הכואבת הזאת. אם הצלחנו לעמוד בכל המבחנים שהזוגיות שלנו העמידה אותנ...