יפה עד כאב עונה 2

פרק 12

לירוי

"אין לי כח לפפראצי הזה באמא שלי " אמרתי לבן כשאני בשדה תעופה של ישראל

"יאללה  יפיופה את רגילה לזה "  בן עקץ אותי

"לך תזדיין" אמרתי ושנינו צחקנו.

"לירוייי , יא מלךךך" הצעקות התחילו איך שירדתי מהרכב

הפפראצי התחילו לצלם ואני נכנסתי למשרדים הענקים של בן

"אוו שלום לירד " הוא אמר קם וחיבק אותי

"מה קורה אחשליי" אמרתי בטון המצחיק שהיה רק לנו

"טובב , מה ?ספר קצת? איך בברצלונה..איך הכסף הגדול??" הוא שאל בהתלהבות ואני חייכתי

"מתרגלים..כמו לכל דבר " אמרתי ושתתי מהאספרסו שהוא נתן לי.

"מה עם ספיר והילדים?" הוא המשיך ושאל

"גם , רגיל אחי..רק פחות מתראים אתה יודע איך זה , קריירה ועיניינים" אמרתי .

"טוב שמעע , אני רוצה שתתערב בעסקים שלי.
עוד הכנסה עוד כסף אף פעם לא יזיק מי כמונו יודעים" הוא אמר ואנחנו צחקנו

"יאללה , אני זוכר את התקופה של הבצפר כאילו היה עכשיו" אמרתי

"התקופה הכי קשה שהייתה לי בחיים." המשכתי אחרי רגע של שקט

"אשכרה טלנובלה באמא שלי .." הוא אמר ואני חייכתי

"גם היום אנחנו עוברים דברים לא פשוטים מה נראה לך?..לא קל היא התחילה לשחק עכשיו , פתאום גברים , עניינים אתה יודע שאני נדלק מזה " אמרתי בעצבים

"לא קל להיות לירוי אשכנזיי " הוא אמר ורני חייכתי

"באמת שזה לא קל" הסכמתי איתו.
והתחלנו לדבר על העסקים החדשים.

ספיר

"רוז הכל בסדר?" שאלתי אחרי שהיא התקשרה אליי

"לא , עילי עם  40  חום , את חייבת לבוא " היא אמרה והלב שלי דפק כמו משוגע

"אני 3 שעות מהבית רוז , את חייבת להזמין רופא ולא משנה מה אל תתני לא להירדם " אמרתי בהסטריה

"בסדר אל תדאגי גברת ספיר " היא אמרה ואני קמתי מהכיסא של חדר ההלבשה

"אני מצטערת אני עפה , הבן שלי עם חום גבוה ויש לי נסיעה של 3 שעות הביתה " אמרתי ואספתי את הדברים שלי

"תענההה לי נווו" אמרתי בעצבים כשאני ברכב בדרך הביתה .

וניתקתי את הטלפון כשאני מנסה לתפוס את לירוי

השעה בישראל 4 לפנות בוקר

הנהג עצר לי ליד הבית ואני רצתי הכי מהר שיכולתי

"איפה הוא ?" שאלתי בלחץ

"בחדר , הרופא איתו " רוז אמרה ואני נכנסתי לחדר

"היי ד"ר מה איתו ?" שאלתי בלחץ

"חיכתי לך שתחזרי הוא חייב להתאשפז מיד " הוא אמר ואני קפאתי

"מה להתאשפז? מה קורה ?" שאלתי בבכי

"תשמעי יש לו חום גבוה , כרגע אני לא מצליח להבין מה יש לו כי האוזן והגרון בסדר.
אני מציעה שנאשפז אותו ונעשה לו בדיקות יותר מעמיקות" הוא אמר ואני הסכמתי

"לירוייי , אני מתחננת תענה" אמרתי לעצמי כששוב אני מנסה לתפוס אותו

אבל כלום

"רוז , תאספי את   דנה ב 14:30 , תגידי לה שאני הייתי צריכה  לנסוע עם עילי לרופא ושנחזור מאוחר יותר." אמרתי בהסטריה ולחץ ויצאתי עם הרופא ועילי.

הוא היה מעולף והבכי שלי לא הפסיק לשנייה

אחרי 4 שעות שהוא באישפוז ועובר סידרת בדיקות

לירוי מתקשר

"מה קרה חייים שלי ?" הוא אמר בלחץ.
בחיים לא התקשרתי אליו כולכך הרבה פעמים.

"תחזור לברצלונה עכשיו" אמרתי בקושי , בוכה.

"מה קרה ספיר אל תלחיצי אותיי " הוא אמר

"עילי מאושפז , הוא עם חום גבוהה ואני לא יכולה לראות אותו ככה" אמרתי נשברת

היה שקט על הקו

"לירוי?" שאלתי בשקט ורק הנחות נשמעו בקו.
הוא בכה...

"הוא יהיה בסדר חיים שלי , רק בוא לפה עכשיו אל תשאיר אותנו לבד " אמרתי מחזקץ אותו

"אני בא.." הוא אמר בקושי וסגרנו את השיחה.